חרדה לא מהעולם הזה אז יש לי טסט ראשון היום, כבר העלתי את הנושא בעבר.. אולי מישהי זוכרת :) ואני מהבוקר לא מפסיקה לרעוד, כל הבטן מתהפכת לי ואני משלשלת את החיים. ממש חשוב לי לעבור את הטסט הזה כי אני כבר באמצע הריון והתחבורה הציבורית כאן בלתי נסבלת ובעיקר כדי להוכיח לכולם שאני יכולה ואני טובה במשהו, חיכיתי לרגע הזה מאז שאני זוכרת את עצמי. אני מפחדת לאבד את עצמי ברגע האמת, רק בשיעורים עם המורה שכחתי איך מעבירים הילוכים כשהתקרבנו למקום ממנו המבחנים מתחילים... סתם הרגשתי צורך לפרוק כי אתן נהדרות ומחבקות תמיד, שיהיה לכולכן יום נהדר ורק בשורות טובות!