ארוך אבל תגידו מה אתן חושבות שבוע 39. הייתי במרפאה בגלל שלא הרגשתי תנועות במשך שעה וחצי. חיברו למוניטור. המוניטור מצויין פשוט אני מסיבה כלשהי (שאף אחד לא מצליח להסביר לי) לא מרגישה תנועות. במוניטור של שעה הרגשתי 3 תנועות. הרופא אמר שבגלל שזאת תלונה חוזרת ואני בשבוע 39 אז הוא שולח למיון שיקלו כבר ליילד כי זה לא מצב תקין שאני לא יכולה לעשות מעקב בבית למרות שלפי המוניטור והאולטרסאונד הכל בסדר. (גם שבוע שעבר נשלחתי למיון) כששבוע שעבר הגעתי למיון, חיברו למוניטור עם עירוי סוכרים והרגשתי 4 תנועות בשעת מוניטור למרות שבפועל היו הרבה יותר, הרופא לא בדק אותי בכלל ולא החליף איתי מילה ושחרר הביתה. עכשיו שהגעתי למיון הגעתי כבר בידיעה שהולכים לעשות לי זירוז (לא רציתי אבל הבנתי שאין ברירה לפי מה שהרופא במרפאה אמר) הכנתי את התיק ואת כל העולםם לזה שהיום זה קורה. איך שהגעתי חיברו למוניטור למשך שעה וקצת, הרגשתי 3 תנועות ששוב בפועל נאמר לי שהיה הרבה יותר, לא עניין ככ אף אחד. המיון היה מפוצץ בנשים עם צירים וזירוזים והחדרי לידה כנראה היו מלאים, את כולן העלו לאישפוז כי אין מקום בחדר לידה. פתאום אומרים לי "זירוז זאת לא אופציה בשלב כזה" ואמרו בואי נאשפז אותך תהיי בהשגחה. לא בדקו פתיחה, לא צוואר רחם לא כלום. הרגיש לי שבגלל שאין מקום אז ככה מנפנפים אותי. העדפתי להשתחרר הביתה אחרי שחזרתי להרגיש תנועות. לא מצליחה להבין למה 2 רופאים שונים במרפאה (השבוע ושבוע שעבר ורופאים שעובדים גם בביהח) שולחים אותי למיון ואומרים לי בנחרצות שעדיף שיילדו אותי ואיך שאני מגיעה לביהח פתאום זירוז זאת לא אופציה.. אני לא רציתי זירוז אז זה סוג של שירת אותי כי פחדתי אבל לא מצליחה להבין את ההתנהלות הזאת, את הבלבול הזה. זאת התנהלות רגילה במיון נשים?