הנקה, בואו נדבר על זה.... ילדתי לםני שלושה שבועות נסיכה שאני מאוהבת בה מהרגע הראשון. הכינו אותי להורמונים ולחוסר נוחות של ההריון, הכינו אותי לכאבי הצירים של הלידה ולחווית הלידה עצמה, אפילו עשיתי קורס הכנה. אף אחד לא הכין אותי לעניין ההנקה. לא הלך חלק, נפצעתי, הייתי כאובה נורא והעניין התחיל להתפקשש. לא ויתרתי, יועצת הנקה פרטית הגיעה אליי הביתה. קניתי משאבה, החלפתי למשאבה אחרת , שאבתי בכל רגע שהפצפונת לא הייתה לי על הידיים. קמתי בלילה להאכיל אותה ואז לשבת ולשאוב. ורק אז לחזור לישון, ויתרתי על שעץ שינה בלילה. מנסה להניק, מתחברת לא טוב, מנסה שוב. ושוב. ושוב.. שתינו מתוסכלות. שואבת. לא מספיקה לשאוב כי היא על הידיים.. נוצר לי גודש שהופך לי את הלילות ללבנים מרוב הכאב...... לא הכינו אותי לזה, מרגיש שהסביבה והחברה דוחפת לזה בכל מחיר. למה? המצפון שלי לא מרפה ומצד שני חשוב לי שלבת שלי תהיה אמא שטוב לה ושפויה ולא רק סביב ניסיונות הנקה ושאיבות 24/7..