דאגות היי בנות, מניחה שפה אני יכולה לשתף חופשי ויבינו אותי... כי את בעלי אני כבר לא מסוגלת לשתף... אני הריון שני שבוע 18. ההריון הראשון נגמר בהפלה בשבוע 8... כל השליש הראשון עבר עליי בדאגות שכל שבוע הייתי הולכת למוקד להיבדק. אני כבר אחרי שקיפות, סקירה מוקדמת וחלבון עוברי ובכולם תוצאות הכי טובות שיש. לא מרגישה עדיין תנועות ברורות למרוץ דהיו כמה פעמים שכבר חשדתי שזה תנועות (בועות... דקירות קלות.. וכו) לאחר השקיפות מפלס החרדה עלה ןלא הרגשתי צורך להיבדק כל הזמן ואף התחלתי לסמוך יותר ולבטוח בהריון. פעם אחרונה שנבדקתי הייתה ביום רביעי יהכל היה תקין. פתאום מיום שישי בבוקר אני אוכלת סרטים שוב. הבטן נראית לי חא קשה כמו שהייתה, פחות נפוחה, פחות תאבון וכו. מתגנבות לי מחשבות שמשהו חא בסדר למרות שרק לפני 3 ימים נבדקתי! מפחדת נורא שזו אינטואיציה (הריון קודם הייתה לי אינטואיציה שמשהו לא בסדר ואכן כך היה) פתאום מחפשת בעוח להרגיש לחצים או דקירות ומייחלת לזה. אתמול אכלתי בערב המון המון מתוק ןאז חשבתי שהרגשתי דקירות לכמה שניות ונרגעתי. ופתאום הבוקר שוב קמתי עם תחושה רעה... אין ספק שצחר אלך להיבדק שוב. אבל מרגישה ששוב נותנת במה לאובססיה שהייתה לי בשליש הראשון ולא מסוגלת להפסיק לחפש סימנים של פחות נפיחות וכו. (חשוב לציין שאני גם בחופש ולא עןבדת ןבעיקר נחה במזגן מהחום אז,הגיוני שתהיה פחות נפיחות כמו אחרי יום עבודה אינטנסיבי) מה אפשר לעשות עם זה? לבעלי אני כבר לא מספרת כי הוא תמיד מאמין שהכל בסדר ואני מדאיגה אותו סתם ומלא פעמים הלכתי להיבדק והכל היה בסדר.