בנות הקטני של בן שמונה חודשיים בשבועיים האחורנים כשאנחנו מרמים אותן ממש אוחז בנו. גם כשיובים לשחק תמיד חייב את המגע,לראות שאנחנו יושבים לידו. אם לרגע מניחה אותו הוא פורץ בבכי קורע לב אפילו במקלחת(שהוא מאודדדד אוהב מקלחת) לפני זה היה נורא נינוח עצם זה שאנחנו לידו ושומע את הקול שלנו.. ככה מתחיל השלב של חרדת הנטישה? איך עוברים את זה בדרך הטובה ביותר עבור הילד ולתת לו ביטחון שאנחנו פה איתו? בנוסף אני מניקה, אני כבר חודש שישי וממש חושבת שזה הזמן לגמול מהנקה מניחה שככל שאני אמשוך יותר יהיה יותר קשה אני לא רוצה לגרום לו כמה שיינוים בבת אחת,מה הצעדים?