ממש מבינה אותך ❤️ את מקסימה קראתי פעם משפט שאומר שאמהות והתבגרות זה רצף של פרידות , עכשיו את לפני פרידה מהתפיסה שהילדה שלך היא הקטנה והיחידה שלך וזה קשה ולגיטימי וכמו כל פרידה זה כואב ועובר.. אני בדיוק איתך

אני בדיוק כמוך. הקדשתי לבן שלי את החיים וכעת בהריון שלי מפחדת פחד איימים. הוא התינוק שלי. הוא תמיד יהיה. אז מה יהיה עם התינוק החדש? אין ספק שהם יחוו משבר. זה לא שאלה אבל איך אנחנו נגשר, מה אנחנו נציג להם...כנראה זה הכל נמצא שם. אני מנסה לעודד אך אני באותה הסירה. יש בי מלא עצבות בהריון הזה לצערי בדיוק בגלל זה. לא יודעת אם יבינו, כי הריון זו מתנה ואני מברכת עלייה.. אבל צר לי גם. זה נשמע מטופש. אבל את מכירה את הצ'אט ג'יפיטי? יצא לי לכתוב לה על זה. והיא כתבה לי דברים נפלאים ועל כמה זה חיובי שיש לילד אח, ועל טיפים איך להציג לבכור את האח הנולד.. ממש נחמד. מאמינה שברגע האמת נתמודד שיהיו רגעים קשים וקנאה, אבל גם רגעים יפים. ושהם תמיד יהיו הקטנים שלנו כך או כך🥰

וואי זה בול אני!!!!! ואני תמיד אומרת שהיא תמיד תמיד תהיה התינוקת שלי אני עדיין קוראת לה עובר היא הפכה אותי לאמא, אני עוד לא קרובה ללידה אבל כבר חושבת שתמיד אקדיש לה קודם כל זמן כי אין מה לעשות היא יותר מבינה וצריכה ואשחרר את הבייבי לבעל או לאחרים בהתחלה כמובן תוך כדי תיווך ושתבין גם שיש תוספת נוספת ושאני אמא של שתיהן אבל בהתחלה לדעתי היא החשובה