הריון כימי חוויתי הריון כימי אחרי שנתיים פלוס של ניסיונות ואתמול כבר במקביל לקבלת תוצאות הבטא הנמוכה, התחלתי גם לדמם. היתה לי הרגשה מהתחלה בגלל שיצאה בטא די נמוכה ומשהו בתחושת גוף. בלילה התאבלתי על ההריון הזה שלא צלח (לפני אי אפשר יש לי ילד בבית), בבוקר קמתי מעוכה, התקלחתי התאפרתי, לבשתי חיוך והחלטתי שאקח שעור מזה. אני חושבת שהשעור הוא להעריך את מה שיש לי. שום דבר לא ברור מאליו. כשיגיע הזמן שלי זה יבוא. בינתיים תהני ממה שיש לך. לבשתי חיוך, המשכתי הלאה, התייחסתי לדימום הזה כמו לעוד מחזור כואב. למדתי והמשכתי הלאה. כנראה היתי צריכה לעבור גם את השעור הזה במהלך חיי. תודה לאל שזה לא קרה בשלב מאוחר יותר של הריון, תודה לאל שנתת לי סימן שאני כן יכולה להתעבר והכל בסדר. היום לבשתי חיוך. תודה לאל.