נכנסתי להריון שני כשהגדולה שלי הייתה בת כמעט שבעה חודשים ולקח לי המון זמן להתאושש מהלידה שלה עם אנמיה חריפה ומנות דם וכל זה. מאוד חששתי מהתגובה של אמא שלי- מבחינתה שנתיים הפסקה מינימום חובה, כשהודעתי לה היא גערה בי- איך עוד אחד? איך תגדלו? וההוצאות? (מציינת שלקחתי מניעה שלוקחים בהנקה... לא עזר) אבל שבוע שבועיים ועבר לה. התרגשה מכל שלב יחד איתי, והיום- מי זוכר..... אל תדאגי. בסופו של דבר זה נןבע מדאגה