הריון ראשון, האמת שלקח לי המון זמן לשתף ולספר על ההריון, אם בכלל. נכנסתי היום לחודש שביעי ועד עכשיו יש חברות/ אנשים מהמשפחה המורחבת שלא יודעים על ההריון. למי שקרוב ממש כמו אחיות/ דודות סיפרתי בסביבות חודש רביעי. לחלק מהחברות, סיפרתי בחודש חמישי/ שישי. מרגישה שאנשים סביבי נפגעים שבחרתי לשתף מאוחר, במיוחד מי שקרוב אליי באמת. איך מתמודדים עם זה? השליש הראשון של ההריון היה לי קשה מאד, סבלתי מבחילות, הקאות והתעלפויות, הייתי מגיעה למיון המון ולא היה לי כוחות להתמודד עם כלום. עד עכשיו אני לא באמת במיטבי. סיבה נוספת שנמנעתי מלספר היא באמת כי מדובר בהריון ראשון ורציתי לוודא שהכל בסדר, ורק בשלב מתקדם יותר לשתף. מעבר לזה, וזו הסיבה העיקרית- רציתי לספר לקרובים שלי ב ״רגע המתאים״, פנים אל פנים ולא ככה סתם בשיחת ווצאפ ולכן יצא מצב שזה נדחה ונדחה.. מרגישה מבואסת שאנשים מאוכזבים ממני ובעקבות זה בוחרים עכשיו גם פחות לשתף אותי ולשמור על קשר כמו שהיינו. אשמח לתמיכה/ עצות בנושא.