היי בנות איך מתמודדות ומתקשרות עם הבן זוג? אני שבוע 36 ואני יודעת שזה טבעי שהגוף משתנה והעייפות בלתי נשלטת. יש הבנה מהבן זוג שלי אבל מרגישה שזה מאוד השפיע והרחיק בינינו, בין אם זה שלא תמיד יש לי כוח או מצב רוח לטייל ואני רוב הזמן בבית ובין אם לצערי אין לי כרגע את התקציב אפילו לטפח את עצמי ולטפל בסימני מתיחה. מרגיש שלי שזה מפריע לו אבל מסתיר את זה ולא תמיד בא לו לשמוע על כמה קשה … אני יוסיף שהוא גם אחרי תקופת מילואים ארוכה ואת רוב ההריון עברתי לבד.. ואני כרגע לא עובדת. ואני מרגישה חוסר ביטחון ואני מקנאה לו גם קצת כשהוא מדבר עם שכנות או שלא תמיד הוא נמצא לידי. ניסיתי לתקשר את זה איתו אבל מרגיש לי שאני כבר נואשת או שכל דבר נחשב הורמונים היום.. ואין לי תמיכה רגשית מחברות או משפחה. אשמח לשמוע אתכן וחוות דעת, קשוח לי התקופה הזאת..🤍