בעל ששנה כבר יושב בבית לא עובד. אדיש במציאת עבודה. יודעת שהוא עובר משבר וקצת שקע לדכאון. רוצה להרים לו לחזק אותו אבל כל מה שיוצא ממני זה תסכול כעס אכזבה זעם חרדה ודחיה ממנו. שגרת היום שלו זה לשחק במשחקי מחשב עד 5 לפנות בוקר, ללכת לישון. לקום איתי לפזר את הילדים למסגרות לחזור לישון עד 13 בצהריים. וגם כשהילדים פה אחהצ הוא יושב לשחק במחשב. עוזר כשאני מבקשת, לקלח וכו. דבר יחיד שהוא לוקח בו חלק זה נקיונות הבית זה כי אני עובדת המוןן שעות אז הוא נאלץ לקחת את התפקיד בחלקו. אני באמת כבר רוצה להתגרש אני מרגישה שזה גבר שלא נותן לי שום בטחון אני לא מסוגלת יותר.