בעלי מביא לי את העצבים של החיים!!! ובסוף יוצא שאני צורחת עליו ליד התינוק אני שונאת את עצמי, לא רוצה שהתינוק שלי יספוג צעקות אבל בעלי מסוגל לעצבן גם את הבן אדם הכי רגוע בעולם בנוסף לזה, שלושתינו חולים אני גמורה על אנטיביוטיקה מטפלת בכולם, לא ישנה בלילה כי גם התינוק חולה ולא מצליח לישון, בעלי חס וחלילה שיהיה איתע חלק מהלילה או אפילו בבוקר שילך לקנות לנו כמה דברים לאכול כי הוא מדמיין שרק הוא חולה ובסוף כל העייפות והחוסר שינה יוצאים לי בצעקות ליד התינוק 😞 אי אפשר לדבר עם בעלי, שום דבר אצלו לא ישתנה השאלה איך אני לא מגיעה למצב שאני צורחת עליו ליד התינוק עכשיו יצאנו לגן שעשעוים כדי להירגע, כבר חושבת לקחת את התינוק איתי להורים שלי לכמה ימים עד שכולם יבריאו - זאת אופרציה רצינית אז באמת לא הפתרון הראשון אבל כבר ממש אי אפשר ככה