היי בנות, איך הייתן נוהגות במקרה שלי? סליחה שזה קצת ארוך, אבל אני ממש זקוקה לעצה. נשואה 3 שנים עם ילד בן שנתיים. כרגע בעלי ואני פרודים 7 חודשים. כשהכרתי את בעלי הוא היה בחור טוב,ממש הרגשתי שסוף סוף הכרתי את האביר שלי. הכל היה טוב ויפה עד אחרי האירוסים שפתאום עשה מהפך של 180 מעלות ופשוט נהיה בן -אדם אחר. רציתי לבטל חתונה אבל לא היה לי האומץ לבטל חודש לפני וגם כי זו רווקות מאוחרת ורציתי משפחה והאמנתי שהבן-אדם יתאפס על עצמו. מה שקרה בפועל זה שאחרי החתונה נהיה יותר גרוע, הנישואים היו ממש קשים. הבן-אדם לא הפסיק לבקר ולהקטין אותי, כל פעם היה מוריד לי את הביטחון. ניסה להרחיק אותי ממשפחה ומחברות, כל הזמן היה רב איתי על דברים קטנים והכי גרוע שהיה ברוגז איתי ולא מדבר איתי ימים ושבועות מתעלם ממני גם ללא סיבה. פשוט היה קם בוקר אחד ומחליט שהוא כועס עליי ומתעלם ממני שבועות.בהתחלה הייתי מתנצלת(גם שלא ידעתי על מה) רק כדי לסיים עם העינוי הזה... אם דעתי היתה שונה משלו- היה מעניש בשתיקה של שבועות. אם אמרתי משהו שנראה בעיניו פוגע- במקום להגיד לי שזה פוגע,פשוט היה שותק שבועות. ככה יצא שרוב הנישואים הבן-אדם לא מתקשר,כל הזמן מבקר ומתלונן ושואב ממני את האנרגיה או שהוא פשוט שותק. דיברתי איתו על זה המון פעמים והוא בתגובה אמר שאני זאת שגורמת לו להתנהג ככה. למרות שאני מאוד רוצה משפחה ורוצה עוד ילדים וניסיתי לעבוד על זה ולהבליג,נגמרו לי הכוחות הנפשיים,איבדתי את השמחת חיים,מזל שיש לי משפחה תומכת ובזכותם לא נשאבתי לדיכאון. בסופו של דבר נמאס לי ועזבתי עם הילד,עכשיו אנחנו פרודים 7 חודשים וממש ממש טוב לי בלעדיו. בזמן הזה,הבן-זוג ניסה לשכנע אותי שננסה שוב,הבטיח שהוא יעבוד על עצמו והוא הלך לטיפולים ובכל ה-7 החודשים האלה הוא מתנהג ממש כמו שהכרתי אותו. פתאום חזר להיות הבן-אדם שהיה לפני החתונה. לי יש כבר סוג של טראומה מהנישואים האלה ואני לא כ"כ מאמינה שהוא השתנה מצד שני אני רוצה עוד ילדים והגיל שלי לא בדיוק משחק לטובתי ולא רוצה לבזבז את הזמן. אני לא יודעת אם לתת צ'אנס נוסף לזוגיות הזאת. אני ממש לא יודעת מה לעשות. איך אתן הייתן נוהגות במקרה הזה?

ילדתי לפני חמישה חודשים את הבת שלי הבכורה ולא ידעתי שהרשמה למעון או לגן מתחיל בפברואר אני מחפשת לה עכשיו ואין מקום מה עושים להתפטר מעבודה ?

שבוע 37+1 מרגישה לחצים ודקירות ממש בנרתיק, יש צורך להיבדק?