מישהי יכולה להסביר לי למה בהיריון הקודם בחודש חמישי שישי הייתי פעילה ועכשיו בהיריון השני בשבוע הזה נהייתי עצלנית ולא יכולה לזוז ומתעייפת מכל דבר קטן??? לא יודעת איך לסיים פסח

הריון שני שבוע 34+4 עם ילדה בת שנה בבית רוצה לקנות עגלת אחים, יש למישהי המלצות? שלא יהיה יקר מידי, ולא כבדה ולא תופסת הרבה מקום (מתקפלת לקטן)

אני לא יודעת אם המצב שאני נמצאת בו זה זוגיות רעילה אבל מרגישה שאני כבר לא יודעת כלום מאז שנכנסתי להריון בעלי נהיה אלים מקלל אותי על כל דבר מתעצבן ומוציא את זה עליי פעם אחת אפילו הוא הרים עליי יד כאילו הוא בא לתת לי מכה אבל זה לא קרה בסוף כי אני לא מפחדת שירביצו לי אני לא מפחדת מאפחד תמיד כשהוא עצבני ואנחנו רבים הוא מאיים עליי שהוא יעזוב אותי לבד עם התינוק שהוא לא צריך אותי והוא לא צריך את התינוק שהוא ימשיך לחיות את החיים שלו לבד כי היה לו טוב לפני שפגש אותי וזה פוגע אני לא אשקר. כי עם כמה שאני יכולה להיות מעצבנת וגם להתעצבן ולריב איתו אני בחיים אבל בחיים לא אקלל אותו ולא אגיד דברים כאלה אני לא אומרת שאני 100% ובחיים לא אציג את עצמי כמסכנה וקורבן אבל אני מרגישה כל כך רע שבמקום שאני אתמקד בהריון שלי , שזה הריון ראשון ואני מתרגשת אני כל הזמן חושבת על מה יקרה היום ואיך יעבור היום ואם אני אעשה משהו שיעצבן אותו. אין לי גיבוי וכתף מהמשפחה שלי אבל אני רגילה כבר להיות לבד אז אני לא מופתעת

שבוע 13 הריון ראשון אני ובעלי כל הזמן רבים על שטויות אני יודעת שאני יותר הורמונלית והוא מאוד לחוץ ומגונן עליי והכל ביחד יחד עם החופשים והחגים יותר סיר לחץ בנינו אני מנסה יותר להקליל והוא אחרי כל ויכוח לוקח את זה ממש קשה ומתבאס הויכוחים האלה ממש לא מאפיינים את הזוגיות שלנו. תמיד שומרים על אווירה טובה בניניו וכיך ואהבה. ואני מרגישה שכל הלחץ וההתרגשות לקראת ההריון והלידה והחיים שעומדים להשתנות שם אותנו במצבים לא טובים שאנחנו יותר שופטים אחד את השניה ויותר מגיבים ופחות מכילים אני מנסה לצאת מזה אבל באמת לא יודעת איך וזה מבאס 😔 במקום לשמוח ולהינות מהתקופה

קרה לכן שהחסרתן הרבה ממש מהעבודה בהריון? אני מרגישה שאני בחצי הדרך שבוע 25 רק ואני לא מסוגלת לעבוד לנהוג עד לעבודה הבקרים ממש נהיו ליי קשים מאחרת מלא אוףף זקוקה חופש

ברוך הבא שבוע 37 הריון שני מתוכנן קיסרי עוד שבוע הלחץ והמחשבות בגוף לא פוסקות מתי כדי להכין הכל ?