איך שמשפחה יכולה להראות את הפרצוף האמיתי שלה ברגעים הפחות טובים. לידה ראשונה- כמה חודשים שאני מושבתת למיטה במצב סיעודי- אף אחד מהמשפחה שלי לא בא לעזור או לתת יד ילד שני - ילד עם צרכים מיוחדים- מליון אשפוזים מליון התמודדויות- אף פעם לא הציעו לעזור, לא באו לבקר בשום אשפוז . כלום . אולי חוץ מאחותי בפעמים נדירות עכשיו לידה שלישית, אני בתחילת צירים, ומנסים לשריין מישהו ללילה אבל אף אחד לא יבוא לשמור לי על הילדים. כל אחד והתירוצים שלו. מזל שיש את המשפחה של בעלי, שעוזרים לנו הרבה. אבל גרים רחוק ממש.. ככה שלתחילת הלידה כנראה שאצטרך להיות לבדי.