אם התחלת להרגיש את זה רק לאחרונה, יכול להיות שזה פשוט התקופה, את רגישה, בשלב מתקדם של הריון, זה יכול להיות הורמונים או כל דבר אחר, קודם כל תקבלי שזה המצב, שזה המקסימום שאת יכולה לעשות,לפעמים הצד השני לא מבין אותנו כי אנחנו לא מבינות את עצמינו, תקבלי את המצב. שלך ושל הזוגיות, תתקשרי לבעלך כל מה שעובר עלייך, אם את חלשה, או צריכה זמן למנוחה או דווקא יש לך קרייב, אל תתנצלי תייפי או תשני את מי שאת ואת מה שעובר עלייך, ככה הוא יוכל באמת להתחבר אלייך ולהיות לך לעזרה, תני לו לבטאות את מה שעובר עליו ותהיי שם בשבילו, סבלנית ומכילה, אם הוא מתמודד עם קושי, אל תרגישי מותקפת. למשל, "אני לא יכול אם זה שהבית מבולגן, או שאת מרימה את הקול" תגידי לו שאת מבינה וגם לך זה קשה, תני תוקף למה שהוא מרגיש. אחר כך תסבירי לו, שהבית מבולגן כי את חלשה (לצורך הדוגמא) ותשמחי אם תבוא מנקה, או שאולי לו יש פיתרון אחר. ולגביי הרמת קול, תסבירי לו, שזה לא אישי, את הורמונלית ונוטה לצאת מאיזון. תקבלי את זה שזו תקופה מאתגרת, ובלי שתשימי לב בעזרת השם תהיי אחריה.

מאחלת לך שהתקופה תסתיים במהירות והחיוך והשלווה יחזרו הבית.

אני יגיד לך משהו שאימי תמיד אומרת אם יפסיק להתלונן תתחילי לדאוג( כי זה אומר שכבר לא אכפת לו, )

בנוסף לנאמר, פשוט תפסיקי לרדוף ולרצות, אם זו הגישה שלו. תתעסקי בעצמך ובקטן כרגע, שימי את עצמך במקום הראשון. מספיק יש לך על הראש, לא צריך עוד ילד לוודא שהוא מסופק ומרוצה בזמן שאת זו שמטפלת וסוחבת