אוף אני ובעלי התווכחנו על איזו שטות ועכשיו אני לא מצליחה לישון🙄 קבענו שבצאת שבת נקנה באינטרנט מכשיר חשמלי יקר שרצינו לבית. הוא כבר בא לשלם אבל עצרתי אותו… לא יודעת הרגשתי שאולי יש אופציה למצוא בקצת פחות (אומרים שיהיו סיילים של סוף שנה). בכללי הרגשתי לא מספיק מעורבת כזה, אבל הוא מבחינתו רק רצה לסיים עם זה כי הוא כבר איחר לאיזו פגישה. קיצר השהנו את העניין ופתאום אני קולטת באתר שלא מדובר באותו דגם שרצינו, אלא משהו אחר וקצת התבאסתי עליו! כאילו מה אתה לא שם לב? להכל אני צריכה לדאוג? אז שלחתי לו הודעה בזמן הפגישה שלא מדובר באותו דגם והוא טען שזה אותו דבר. קיצר אחרי סיום הפגישה הכנתי ארוחת ערב ותוך כדי אמרתי לו שישים לב להבא, מדובר בסכום של כמה אלפים ושישים לב. והוא מצידו טען שכל מה שהוא עושה אף פעם לא מספיק לי, שתמיד יש לי מה להגיד וממש נפגעתי… ברמה שפשוט הוא אכל את הארוחת ערב לבד, ואני לבד שזה עוד יותר פוגע. אחרי זה אמרתי עזבי אל תעכירי את האווירה, תצאי קצת לסיבוב בחוץ תירגעי תנשמי. באיזה שהוא שלב הוא שלח לי הודעה לחזור כי מאוד קר בחוץ. חזרתי והוא פשוט התעלם ממני. עבד על איזה פרויקט, התקלח והלך לישון. ואני חטפתי על זה קריזה וגם הייתי מעצבנת כמוהו. ועכשיו אני מוצאת את עצמי עם צירים (שבוע מתקדם כבר) עצבנית, עייפה ובא לי לתת לו כאפה!!!! שלא לדבר על זה שבסוף ההורים שלי החליטו לעשות לנו את זה *כמתנת לידה*, ככה שזה אפילו לא יוצא לנו מהכיס! כאילו מה? על מה הפוזה? איפה ההכרת תודה שלך? למה לצער אותי ככה?! באמת שאני נותנת לבעלי את כל כולי ומשתדלת להיות הכי טובה שיש והוא יודע את זה, והוא אומר לי ששום דבר לא מספיק לי? אולי הפוך! לא יודעת אם זה כי אני צריכה ללדת, אז בגלל זה אני ככה הורמונלית או שפשוט בא לו לעצבן אותי. ועכשיו כל האוכל עולה לי ויש לי צרבת🙄 אני ככה מלהעיר אותו סתם ולהגיד- יאלה תתקן😂