אני לא יכולה לסבול את הבן זוג שלי איך שורדים הריון שלם עם בן אדם שאני לא יכולה לראות את הפרצוף שלו???? אני ממש חושבת להיפרד ואני פשוט לא יודעת אם זה בגלל ההריון או שאני באמת מרגישה ככה אני משתגעת
הריון ולידההריון ולידה
💬15 תגובות

תגובות (15)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 23:34
זה ההורמונים. חכי קצת תקחי מרחב ותסבירי לו יפה שאת צריכה קצת מרחב כי את בתקופה כזאת .. אני עד חודש 5 ממש לא יכולתי שיתקרבו יגעו בי כלום ועכשיו בשלישי האחרון כלכך שמחה שלא עשיתי צעדים אני אוהבת את בעלי יותר מתמיד .. זה עובר אל תדאגי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 23:38
זה ידוע שבהריון יש בעיה של הורמונים וזה יכול לגרום לסלידה מבן הזוג, לא הייתי ממהרת לקבל החלטות שיכול להיות תתחרטי עליהן, נושמת עמוק ומעבירה את הזמן עד לאחר ההריון. כמובן כל עוד אין דברים מוגזמים שקורים.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 23:40
הוא רוצה לישון בסלון ולא רוצה לישון איתי בחדר וזה מחרפן אותי.. הוא ממש אדיש אליי והוא רואה שאני משתגעת ממנו ולא איכפת לו למה אני צריכה להיות עם מישהו שנהנה מהסבל שלי שאני לבד בתוך זוגיות ..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 23:50
לדעתי הבעיה נמצאת בו ולא בך.. עובדה שאת מחפשת יחס מימנו והוא אדיש כלפייך

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אני מרגישה ממש צורך לכתוב לכל הנשים שלא מניקות מכל סיבה שהיא את הפוסט הבא! קודם כל, אני אישית ממש סולדת מהנקה, זה לא נעים לי, זה מצמרר אותי התחושה הזאת, ובאופן כללי לא מתחברת. אבל כמובן שאני יודעת שזה המזון האידיאלי לתינוק ולכן בכל זאת רציתי לנסות. בבית חולים מיד אחרי הלידה ניסו לחבר לי את הבייבי ולא רציתי. אמרתי שאנסה בזמן שלי עוד כמה שעות אחרי שאתאושש מעט. מהר מאוד קלטתי את המבטים והתגובות ושלא נדבר על השכנועים. ביממה הראשונה כל אחות/איש צוות רפואי כזה או אחר ששאל אם אני מניקה דאג לעשות לי הרצאה קצרה או מבט מאוכזב. לבסוף ניסיתי וכפי שחשבתי לא הרגשתי בנוח עם זה ועברתי לתמל. בעקבות זה שבתי החולים מעודדים הנקה- אף אחד לא טרח להגיד לי מה יקרה אם לא אניק ושהחלב לא יתייבש מעצמו.לאחר שהבנתי במקרה מחברה שיש כדור מיוחד רציתי לקחת את הכדור ובבתי החולים אין אותו ועד שלקחתי סבלתי מגודש מטורף ברמה שיותר כאב לי מהצירים. בנוסף לזה תוסיפו את הרגשות אשמה שהרגשתי עם עצמי, למה כמעט כולן מניקות ואני לא מצליחה לשחרר את המחסום הזה? מה אני אמא לא טובה? בנוסף להורמונים שמציפים אותך, המחשבות הללו לא תרמו. ואיך אפשר לשכוח את המבקרים? ״את מניקה?״ ושהתשובה היא לא גם שואלים אותך למה. הן גברים והן נשים כולם שואלים. צאווווו לי מהחזייה!! זה לא עניינכם! ממתי זה הפך לגיטימי לשאול אישה שאלות כאלו אינטימיות? מה אכפת לכם? ושלא נדבר על הסבתות והנשים המבוגרות שאם טיפה הצלחת להרגיש טוב עם עצמך אחרי הרצאה (שלא בקשת!!) על הנקה, שוב את חוזרת לאותן התחושות והמחשבות הרעות. היום ברוך השם אני חודשיים אחרי הלידה עם ביטחון מלא עם התינוקת שלי ואני אמא נהדרת מחוברת אליה בכל ליבי ונשמתי מרגישה ומכירה אותה יותר טוב מכולם, עם או בלי הנקה!! והילדה גדלה ברוך ה ועולה במשקל והכללל בסדר. אתמול בטיפת חלב האחות שאלה מה הקטנה אוכלת. לרגע הייתי בטוחה שכבר עברתי את זה אבל לא, שוב קיבלתי הרצאה מבלי לבקש, מדוע הכי טוב חלב אם וכמה חבל שוויתרתי על זה. רק שהפעם יצאתי מהחדר עם ראש מורם וחיוך על הפנים כי הדרך שעברתי בחודשיים האלה גרמה לי להבין עד כמה אני אמא מושלמת גם בלי להניק!! היה לי חשוב להעלות את זה לכל אותן אמהות צעירות שאולי חשות את התחשות שאני הרגשתי, אתן מושלמות ואמהות טובות, זה לא נמדד בזה ובסופו של דבר - אמא שטוב לה היא אמא מאושרת ואמא מאושרת זה ילד מאושר!! ❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬89 תגובות❤️12 אהבה👍25 לייקים