כל כך חיכיתי לה שתגיע עברתי הפלה אחת,בהריון הזה עברתי דימומים,אשפוז ארוך רק חיכיתי שהיא תבוא כבר ושהכל יהיה בסדר והנה היא פה,ואני מרגישה מועקה מטורפת ודכדוך בעלי איתי הכי תומך בעולם ואני לשנייה לא לבד,אבל עדיין מרגישה הכי לבד בעולם ילדתי לפני שבוע ואני מרגישה שאני לא יודעת כלום,שלא התכוננתי מספיק מפחדת להיות אמא לא מספיק טובה אני כל כך אוהבת אותה וכל כך דואגת בו זמנית☹️
הריון ולידההריון ולידה
💬5 תגובות❤️3 אהבה

תגובות (5)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 20:04
תשמרי על עצמך, תקיפי את עצמך באנשים כל הזמן. אל תהיי לבד ותדאגי לך לעזרה כמה שרק אפשר. זה קודם כל.
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 20:08
קודם כל צפירת הרגעה - מה שאת מרגישה זה טבעי ונורמלי וקורה להמון נשים . יש לזה אפילו שם- בייבי בלוז. זה קורה מצניחה של ההורמונים. תקיפי את עצמך במשפחה וחברים. אל תישארי לבד. יש עכשיו ימים יפים - צאי איתה קצת לשמש . תיפגשי עם עוד אימהות ..
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי14 בדצמבר 2024 בשעה 20:46
כל מה שאת מרגישה טבעי והגיוני הכל עוד טרי וחדש אף אחת לא עוברת קורס להיות אמא, הכל לומדים לבד, ואם את יכולה תקבלי עזרה ותמיכה מהקרובים אלייך בשבועות הראשונים הגיוני להרגיש דכדוך בגלל ההורמונים וזה בסדר... אני אישית בכיתי המון. קיבלת מתנה מדהימה ב''ה
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי15 בדצמבר 2024 בשעה 12:07
מזל טוב אהובה❤️❤️❤️ כמה זמן אחרי ההפלה נקלטת??

רוצה לראות תגובות נוספות?

הורידי את אפליקציית פורטי לצפייה בכל התגובות

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

רוצה לפרוק . ילדתי לפני כמעט חודשיים . יש לי עוד נסיך בן 2.7. בשבועימם הראשונים אחרי הלידה הייתי ממש בטוב , הרגשתי שאני בחופשת לידה חוויה מתקנת לחופשה שהיתה לי עם הגדול שהייתי בה בדיכאון רציני ורק רציתי שתגמר כבר . בחופשה הזו אחרי שבוע וחצי בערך התחילו לקטן הגזים ומאז אני מרגישע שאני חיה בסיוט. במהלך היום בקושי מצליח לישון, לרוב או עליי או רק שאני מחוץ לבית ואין לי איך לנוח. ההרדמה של הערב היא סיוט בכל יום מחדש (לוקחת בין שעה לשעתיים של התפתלויות). הלילות עצמם - פעם פעמיים בשבוע לילה סבבה והשאר קשים מאוד . יש לילות שהילד לא ישן בערך כל הלילה כמו הלילה האחרון. אין לי כמעט אנרגיות לתשומת לב לגדול שלי שהוא ילד נחת קסום. אני יודעת שזה חסר לו ושהוא מרגיש שאני עצבנית וחסרת סבלנות רוב הזמן. היחסים עם בעלי לא טובים בכלל , הוא בקושי מעורב בטיפול בקטן (אל תרשמו לי לדבר איתו וכו כי זה לא עוזר ). עם הגדול הוא מאוד פעיל אבל אני מרגישה שאני טובעת בגידול של הקטן והחוסר שינה . כן, יש לי די הרבה עזרה ועדיין מרגישה שזה לא מספיק . יש לי חרדה להשאר עם הקטן לבד וזה גם קרה לי בחופשת לידה עם הגדול. אני ממש סופרת את הימים שהחןפשת לידה הזו תגמר ואני לא יודעת איך לצאת מזה ועצוב לי מאוד שזה המצב . יש מזדהות.? עצות? משהו? קשה לי מאוד :(
אמהותאמהות
💬3 תגובות