אני לא דתייה אבל גדלתי בבית שמעולם לא דילג על קידוש בשישי המסורת המוכרת מאכלים של שבת כול המשפחה מתאספת חיכיתי לזה כול השבוע בעלי לעומת זאת מעולם לא עשה קידוש מגיע ממשפחה שלא יודעים בכלל מה זה לבשל או להתכנס כול המשפחה סביב שולחן אחד הוא לא מבין מה זה ואין לו שום ערך לזה או מוטיבציה לעשות את זה גם בהתחלה הייתי ממש מתאמצת מבשלת מחמישי עורכת שולחן מושקע בטירוף אופה חלות מדליקה נרות שירים של שבת ברקע מתלבשת יפה לארוחה למרות שזה היה רק שנינו הוא לא היה נגד הוא זרם איתי אבל הוא באמת לא מבין מה זה לא התרגש מזה היה מתיישב כמו כול יום אוכל מהר מהר ועוזב את השולחן ועבורי שבת זה לשבת לדבר לשים בצד את כול מה שמעסיק אותנו במהלך השבוע ולהתעסק במשפחה בנו בפועל הייתי יושבת לבד שבת אחרי שבת בשולחן הזה שכ״כ עמלתי עליו אחרי כמה חודשים לאט לאט הפסקתי הכול ירד לי החשק בכלל להשקיע היום אפילו נרות אני לא מדליקה כול שישי בשבילי זה דיכאון המשפחה שלי מתאספת בעיר שלהם (אנחנו גרים רחוק מאוד מהם) ואני יושבת לבד אפילו לא מכינה אוכל מיוחד של שבת כי זה סתם עושה לי הרגשה רעה יותר ומדגיש לי את זה שאין לי ימיי שישי כמו שחלמתי כול החיים לפני הנישואים וכמה חלמתי על זה אוי אוי… זה כול כך מצער אותי המצב הזה אם לפני הנישואים הייתי יודעת שככה זה יהיה לא הייתי מתחתנת איתו אבל היום כבר יש לנו ילד ולא אני לא אתגרש בגלל דבר כזה מרגישה שנלקחה ממני האפשרות להגשים את זה וזה כואב לי ככ