בנותת אני מאושרת אבל קצת חוששת אני שבועיים אחרי לידה ברוך השם התחלתי להניק ואז התחילו סדקים ברמות מפחידות אז התחלתי לשלב גם בקבוק שאני שואבת וגם הנקה אבל בקושי ברוך השם משבת התחלתי רק להניק כי הרגשתי הקלה בכאבים שהיא הייתה לוקחת בקבוק אז היא הייתה יותר בוכה שהיא רעבה עכשיו אני מרגישה שהיא יותר רגועה נינוחה כזאת שהיא רעבה אני רואה שהיא מחפשת וגם בוכה אבל לא כמו שהייתי נותנת בקבוק אבל הלחץ שלי שהיא לא מקבלת מספיק היא נינוחה והיא ישנה בסדר גמור גם יש פיפי וקקי לא סופרת כמה אבל יש ברוך השם אני יכולה להיות רגועה או שאני צריכה לבדוק את זה רק עוד כמה ימים

שיליה קדמית נמוכה, עדיין לא מרגישה תנועות

היי בנות אשמח לחוכמת ההמונים ואולי גם סתם לפרוק. אני מרגישה ברוטינה של שגרה (ברוך השם כמובן) אבל כאילו אני בקושי מדברת עם בעלי הכל בעניין של הבית … סליחה שזה נשמע מטומטמם אבל לפני יומיים רבנו והיו חי כזה פרפרים אמרתי אוקיי טם אנחנו רבים אז לפחות אכפת לנו אני אוהבת את בעלי הכי בעולם והוא פשוט בן אדם מדהים אין מילה רעה! אני רק מרגישה שהקשר בינינו כזה מרוחק והכל זביב הבית אוף אני רוצה להתרגש מבעלי כאיחו הכרתי אותו אתמול מה עושים איך מבעירים שוב את האש הטובה?

מי עוד עשתה בטא היום ומחכה?