בא לי לשתף משהו שקרה אתמול עם בעלי וביאס אותי כל כך אתמול בערב ירדתי רגע למחסן שלנו בחניון של הבניין לקחת איזה משהו והיה שם בלאגן רציני, אז מצאתי את עצמי מתחילה להזיז ולסדר דברים, הוצאתי כל מה שמיותר והיה שם כאוס רציני בקיצור.. התקשרתי לבעלי אמרתי לו שאני צריכה רגע שירד למטה הוא ירד, ביקשתי ממנו שיקח כמה קרטונים ללמעלה או שיעזור לי לזרוק לפח מה שהוצאתי הוא ענה ל ״מה את רצינית 18:00 בערב אני אחרי עבודה מה את באה לי עם הבקשות האלה עכשיו״ ופשוט עלה למעלה. אני בהריון חמישי הרמתי שם דברים כבדים סידרתי שם המון דברים שכבר תקופה ארוכה מאוד שאני מבקשת שיעזור לי לסדר אותם או שיעשה את זה בעצמו וזה לא קרה. בעלי בנאדם שעוזר ל כ ו ל ם. אבל לכולם בלי יוצא מן הכלל הוא הבנאדם להתקשר אליו כשצריך עזרה בשביל כל חבר שלו או כל בן משפחה שלו או שלי. כל כך נפגעתי כי ידעתי שאם זה היה חבר שלו או אמא שלו שמבקשים ממנו עזרה בזמן שלא מתאים לו הוא היה עושה את זה.. נעלבתי ברמות קשות, אני ידעתי גם בוודאות שאם איזה שכן שלי היה רואה אותי בבלאגן הזה הוא היה מציע לי עזרה בלי לחשוב פעמיים אבל בעלי הסתובב והלך לי בפנים רק לפני כמה ימים אח שלו ביקש ממנו שיקח אותו לתל אביב מבאר שבע כדי שיקנה שולחן יד שניה מאיזה חור שם והוא הסכים. בלי לחשוב פעמיים! אמר לי בטח זה אחי הוא מבקש עזרה אני אעזור לו… אז למה אצלי זה לא בא לידי ביטוי? איזה מרושע צריך להיות כדי להתנהג ככה לאשתך? אתן חושבות שאני מגזימה או צודקת ? לא מצליחה להרגע מתחושת האכזבה ומההבנה שלא מעניין אותו בכלל מה שאני חושבת עליו וכשמדובר בי הוא לא מייחס לזה יותר מידיי עניין