בנות אני בדיכאון רציני גם לפני לידה וגם אחרי לידה שהתחזק, שום כדור לא באמת עזר לי. סוף סוף החלטתי שאני רוצה לאשפז את עצמי התקשרתי לרמב״ם שאלתי אם יש מחלקה לאישפוז פסיכיאטרי ואמרתי לה שאני בדיכאון ואני כלכך רוצה להתאבד, פרצתי בבכי, היא חיברה את הפסיכיאטרית של המחלקה והפסיכיאטרית אמרה לי ש״אין להם מה לעשות איתי כי אני לא מסוכנת״ ואם אני רוצה להוציא הפניה מרופא משפחה להגיע למיון ופה יגידו לי בוודאות מצב רק שכל-כך פחדתי להגיד שכבר יש לי מכתב התאבדות בכיס ואני חושבת אם לדקור את עצמי או ללכת ליער ולתלות את עצמי . בעלי שונא אותי, ומעבר לזה הוא לא מוכן לקבל את זה שאני בדיכאון כמה שלא אמרתי לו שזה תמיד היה ״אני לא רוצה לשמוע על זה״ רוב הטיפול הילדה עלי, וזרקתי פעם אחת לאוויר שאני רוצה לאשפז את עצמי אבל הוא התעלם, היום סופית אחרי שהתקשרתי אני לא יודעת איך להגיד לו שיקח אותי למיון (אני גם לא ישנתי 3 ימים והוא סוף סו החליט לעזור לי ולקחת את הילדה לאמא שלו) כי הוא אמר שהוא ״לא רוצה לשמוע אותי מתלוננת שאני עייפה ושלא ישנתי כי עכשיו יש לי את כל היום לישון״. אני כבר לא יודעת איך לסיים עם החיים האלה למה כולם נגדי ולמה כולם כלכך שונאים אותי ❤️‍🩹 מעבר לזה יש פה מישהו שהייתה במצב שלי ויודעת יותר ואולי תוכל ללוות אותי לחדר מיון מחר מחרותיים או בכללי השבוע?