היי, הבן שלי בן שנה ו8 בחודש האחרון שמתי לב שדוחף ילדים בין אם בגן שעשועים, בגימבורי ואפילו בת דודה שלו שגדולה ממנו בשנה והוא דוחף עד שאותו ילד נופל למרות שאני מדברת איתו אומרת לו שאסור וזה לא יפה וזה גורם להם לבכות ולא ישחקו איתו ככה. לא עוזר כלום. שאלתי את הגננת והיא אומרת שבגן הוא לא דוחף (הקלטתי בגן וברוך ה' הגננות סבבה והכל) אז כנראה למד מילדים גדולים בגן לדחוף אבל לא יודעת איך להפסיק את זה. אתמול היינו עם אבא שלי והוא שוב דחף את בת דודה שלו ואמרתי לו שזה אסור ואוי ואבוי אבל בטון לא עצבני אלא מסביר ובפעם השניה שזה קרה אבא שלי העיר לו ממש , לא בצעקות אבל בואו נגיד בקול יותר תקיף שהבן שלי קצת נבהל. ואז אבא שלי אמר לי שאני צריכה להיות יותר תקיפה בדברים האלה ולא קוצי מוצי. אני ובעלי דוגלים יותר בהסברה ולא בכעסים בצעקות כי אולי זה ישיג באותו רגע תוצאה אבל לא חושבת שבאמת ילמד אותו לא להרביץ. מצד שני לא רוצה באמת רק קוצי מוצי ובינתיים הוא ימשיך לדחוף כי ממה שראיתי זה לא באמת עוזר. אשמח לטיפים איך לפעול בסיטואציות כאלה ואיך למנוע אלימות מצידו. הוא ילד טוב אבל לא יודעת למה כשהוא רואה ילדים אחרים פשוט מרשה לעצמו לדחוף אותם, סתם, בלי סיבה. תודה למי שקראה ותודה למי שתעזור בטיפים.

שבוע 13+4 בשקיפות היום אמרו לי בת.. זה סופי?

היי אני גננת עובדת עם גילאים 8 חודשים עד שנה ושלוש . כרגע נמצאת בשבוע 30 ומתחיל להיות קשוח לי להרים לנקות לשבת לקום איתם , מעוניינת להוציא שמירת הריון מישהי עשתה צעד כזה? יודעת לכוון אותי פחות או יותר .? אשמח לתגובות

היי בנות, באיזה שבוע הופיע לכן שתי פסים בבדיקת הריון ביתית? לא קיבלתי מחזור וכל בדיקה יוצאת שלילית. הגיוני? וסת אחרון 11/03 ולפי חישוב היום זה כבר 5+3 🥺

אני ילדתי לפני 3 וחצי חודשים ואני שוב בהריון בשבוע 6 פשוט אתמול היה לי משהו לא נעים עם בעלי הוא נגע בי והתחלתי פשוט לבכות ואני אומרת אומרת לעצמי הוא לא מטריד אותי או אונס אותי זה בעלי והכל ברשות ובהסכמה ולא יודעת מה קרה לי אולי זה הורמונלי לתחילת הריון זה טבעי פשוט קרה משהו לרגש שלי מישהי מכירה את התופעה?

כשהכרתי את בעלי פשוט הרגשתי את החיבור העמוק בינינו גם בלי לדבר, פשוט הרגשתי שאנחנו ממש קשורים ויש לו אישיות מדהימה הוא בחור שעובד על עצמו ועל ההתנהגות שלו והוא מאוד רגיש, עמוק ומכיל התאהבתי בו מאוד מהר אבל הוא לא היה הטעם שלי בחיצוניות בכלל בכלל אבל בזמנו זה היה נראה לי מאוד חסר ערך וכבר אחרי שנה של נישואים התחילו לבוא לי מחשבות שאיך ויתרתי ככה על הטעם שלי ופתאום הוא כבר לא מושך אותי כמעט וגם הוא קצת נשי וזה מפריע לי לאט לאט יותר ויותר (כמובן שעדיין אנחנו מאוד מחוברים ואוהבים) דיברתי איתו על זה פתחנו את הנושא לפני כמה חודשים אבל זה לא עוזר לי ואני לא מפסיקה לחשוב על זה.. אוףף