וואי בא לי לבכות, אני בעל האש אצל המשפחה של בעלי ומישהי מהמשפחה שלו שאלה אותי , יש עוד אחד בדרך? (כיאילו אם אני בהריון) ואני לא.

הבן שלי בן שמונה חודשים, אני כל היום איתו בבית ובעלי עובד עד מאוחר, מדי פעם אני יוצאת איתו לטיול בעגלה אבל יותר מזה אין לי לאן ללכת איתו ומה לעשות איתו כי כל החברות שלי עובדות גם עד מאוחר.. אני מוצאת את עצמי מושיבה אותו הרבה מול הטלוויזיה כי אין לי איך להעסיק אותו ואני מרגישה האמא הכי גרועה בעולם!!!! רק בספטמבר הוא הולך לגן ואני לא יודעת מה אני יכולה לעשות איתו בימים האלה כדי שיהיה לו טוב ולא משעמם

אני באשפוז אחרי לידה, ויש חדר לידי זוג שעושה מלא רעש, מדברים ממש בקול..הקירות דקים ושומעים הכל, לבקש שיעירו להם?או שזה הזוי?

לא חושבת שאני בנויה נפשית לצמודים מאוד אבל כן רוצה שלא יהיה פער גדול ביניהם.. מה הפער שלדעתכן יהיה יותר קל כשהבכור יהיה קצת יותר עצמאי ופחות תלוי בי ..?

בת 30 תכף 31 אמא שלי נפטרה שהייתי תינוקת ומגיל קטן דמיינתי את עצמי אמא , הייתי שמחה כרית מתחת לחולצה כאילו אני בהריון ומדמיינת איך זה .. וכל זה בגיל מקום צעיר (גיל 10 וכו...) ברוך ה' התחתנתי עם אהבת חיי ופתאום אני בת 30 תכף 31 ואני לא מצליחה להיקלט , כל חודש אותו סיפור הלחץ , הפאניקה , הציפייה , התקווה ו"בום" מחזור 😔 אנחנו מנסים כבר חצי שנה. וכן כן גם עם המקלוני ביוץ ככל שעובר הזמן אני נהיית יותר לחוצה ופחות אופטימית מרגישה שמשו' דפוק אצלי בגוף 😒 מה עושים עם ההרגשה הזאת , אווופ

מה עוזר להוריד כתמים של קקי מבגד של תינוק?