אני כועסת מהר, נפגעת מהר, נעלבת מבעלי מכל דבר דקטן, כועסת כשלא מסכימים איתי. נכון שאני בהריון ויש הורמונים, אבל גם התקופה משוגעת, הוא חזר ממילואים של חודשיים וזה היה הכי קשה בשבילי בעולם, ועכשיו אנחנו כמה שבועות אחרי, והכל מאתגר, והוא חזר לעבודה וזה גם מאתגר, ויש לי בלבלות עם עצמי (לא על הבן זוג בכלל לא) על עצמי על האישיות שלי על החיים על מי אני ומה זה להיות אישה. מרגישה שאני כל הזמן צריכה למצוא אנרגיות להתנצל על מי שאני ומה שחשוב לי, שאני מקפידה לא לאכול דברים שאסור, לא להיות ליד מי שמעשן וכולם סביבי מעשנים כל הזמן וזה גורר גם מורכבות, תחושות קשות ואז זה מגיע גם לריבים עם הבעל. אני מאופסת אנרגיה ורצון.