תינוק בן חודשיים בבית מה עושים עם החוסר שינה הזהה כבר??? העיניים שורפות מתפוצץ הראש !!! בחייי שלפעמים בא לי לעשות לעצמי משהו ופשוט לסיים עם זה!!! (לא באמת הולכת לעשות משהו אבל בזמן האחרון המחשבה הזו עולה די הרבה) איך עוברים עכשיו עוד לילה שלם ללא שינה?! איך זה הגיוני שעוד לא נגמר היום ואני כבר פוחדת מהיום שיהיה מחר ומהקשיים שיבואו כתוצאה מהעייפות המצטברת? זה לא נראה לי תקין שאני בחרדות ומפחדת לטפל בתינוק שלי בגלל שאני ככ מתוסכלת מעייפות. אני לפני כמה שעות אומרת לבעלי שאני גמורה מעייפות מתפוצץ לי הראש ושהשינה הכי ארוכה שהייתה לי הייתה בראשון בצהריים למשך 3 שעות. אני אומרת לו שאני עולה לישון מסתדרת על המיטה מוכנה לשינה אחרי שבשעה טובה הרדמתי את התינוק, בעלי גם מתארגן לשינה 10 דק אחרי התינוק מתעורר בבכי מגזים אני קמה אליו בעלי שואל ״מה קרה?״ כאילו אין לו עיניים לראות (יעני ראש קטן). ואח״כ אומר לי ״טוב חיים שלי אז אני הולך לישון בסדר?״ בחיי שיש לי בחילה אמיתית מזה, איך הבעל שלי רואה כמה אני עצובה כאובה (חודשיים אחרי קיסרי עדיין לפעמים כואב לי באיזור) ועייפה ושניה אחרי זה יכול ללכת לישון כמו תינוק בלי שום נקיפות מצפון על זה שאני בסבל? המינימוםםם זה שתרדים אותו! תקל עלי איפה שאתה כן יכול, אבל לא חלילה שנפגע בשעות שינה הקדושות שלו. קשה לי עם זה שבגלל שהוא עובד אז השינה שלו יותר חשובה מהשינה שלי! זהו פרקתי. בהצלחה לי ואמן והשם ישלח לי כוחות