היי בנות אני מרגישה שבא לי פשוט לפרוק. אני בת 26 שוקלת 110 גובה 1.54 אני בנאדם חרדתי ולפני שנה חזרתי בתשובה (גדלתי בבית דתי אהל שנה לפני שהכרתי את בעלי ב2017 יצאתי בשאלה ) ואחרי החתונה חזרתי לשמור. בעלי לא דתי הוא ההפך הגמור שלי( אטאיסט) אבל מקבל אותי עושה קידוש מכין לי פלטה ואת כל הדברים שצריך בשבת. לפני בערך 5 /6 חודשים התחלנו לנסות להיכנס להריון. ואני באמת ממש ממש רוצה את זה . אבל לפני שבועיים עברתי הריון כימי. ומשהו בי פתאום השתנה החרדות שלי לגבי המחלה( סרטן) חזרו והתעצמו התחילו לי כאבים בקרקפת שלא היו לפני זה לפני שלושה ימים היה לי קשה לתפקד ומאתמול שלשום חזרתי לתפקד אבל עדיין נורא נורא מציק לי. אתמול ראיתי פה פוסט שמישהי העלתה על זה ש3 בנות מתו בלידתן. וזה עכשיו גרם לי להפסיק לגמרי לנסות. אני גם בעודף משקל גם חרדתית נורא וגם מאז ההריון כימי אני מרגישה שהגוף שלי פשוט מפורק. אני מרגישה שהכל נהרס לי את הלימודים של התואר הפסקתי לשלושה חודשים ואני בעיקוב של שנתיים את ההריון שכלכך רציתי ואני מדליקה נרות אני פתאום נורא משותקת להמשיך החרדות שלי תוקפות אותי יום יום ואני נורא מפחדת שיש לי משהן או שחס ושלום יקרה לי משהו. אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות להמשיך להיכנס להריון למרות העודף משקל ולמרות החרדה או פשוט לוותר ולהמשיך להיות כלום ושום דבר בעולם הזה ולפחד גל שניה שמשהו יקרה לך שמסביבך כל האנשים מתפתחים מביאים ילדים וממשיכים בחיים. יש לי בגוף בציצי פצע כזה שבדקתי אותו לפני שלוש שנים ואמרו שזה כלום וכולם אומרים שזה כלום ואני רואה לפי הרופא זבובים בעיניים וכאבים בקרקפת זה משתק אותי למה אחרי ההריון כימי הזה אני מרגישה פשוט מפורקת אולי זה סימן? שלא ? קשה לי נורא אני יודעת שהפוסט הזה לא מובן אבל הייתי חייבת לפרוק