חודש אחרי לידה ... וחזרנו לבית חולים שבו הנסיך הקטן שלי נולד, אומנם הפעם בנסיבות פחות משמחות.. התינוקי שלי עם דלקת בשתן וזיהום בדם פלוס ווירוס שחטף וכל התסימנים שלו .... נשרף לי הלב לראות כמה הוא סובל, קשה לי עם כל המחטים שדקרו אותו .. מפחדת שיגלו עוד דברים מהבדיקות שעושים לו, מרגישה שבורה אך הגענו פתאום למצב הזה , פתאום אני מעריכה יותר את השגרה "הקשוחה בבית" .. מתפללת שיחלים במהרה והכול יהיה בסדר . ברגעים אלו, כותבת עם דמעות בעיניים כשאני מסתכלת עליו שוכב במיטה הקטנה של הבית חולים , קשה לי להירדם, מפחדת שישאר דקה בלי השגחה שלי , פתאום החדר נראה בעיני מפחיד ומאיים...מתגעגעת לבית, מתגעגעת לילדים שבבית שמחכים לי .. סליחה שאין תועלת בפוסט . סתם הרגשתי צורך לפרוק כי אין לי למי מרגישה לבד .. אך גם יודעת שבורא עולם איתי ולא עוזב אותי לרגע ושהכול לטובה , מקווה לעבור את הניסיון הזה מהר, מתפללת לה' שייתן לי אמונה אמיתית. אשמח לחיזוק כי הלב שלי קצת שבור 😢💔💔💔💔💔