8 חודשים אחרי לידה , עם התינוקי בבית . סיכמנו אני ובעלי שאני יוצאת לחל"ת לטובת גידול הילד , ודואגת לבית , זה אומר סדר וניקיון , ואוכל . וכמובן בעלי עובד מהבוקר עד הערב כנהג מונית , לפעמים מגיע להפסקה קצרה ולפעמים עובד עד 10 בלילה . בפועל אני 24/7 עם הילד כשהוא ישן אני אוכלת או מסדרת את הבית לעיתים רחוקות מכינה ארוחת צהרים משהו כמו פעם בשבוע . כי אין לי זמן !! ואין לי כוח ! אני היחידה שמרדימה , שקמה בלילות והילד הולך לישון לא לפני 12 או 1 בלילה . עכשיו רבנו והוא אמר לי תחזרי לעבודה , גם ככה הבית לא מסודר ואין לי ארוחות . יש לך זמן יותר מכל אישה אחרת ובכל זאת את לא מספיקה כלום .. אמרתי לו שאני אחזור אחרי שיגמר החלת , ולא ינסה להאריך כמו שתכננתי . תכלס מרגישה שנכשלתי בתפקידי אבל באמת שלא מצליחה להגיע גם לסדר לנקות להאכין כל יום אוכל וגם להיות עם הילד . אנחנו במעבר דירה כרגע אנו ביחידת דיור קטנה , ואין לי בבית אפילו לא עגלה לילד , כי אני גרה בקומה גבוהה אז אין לי איפה להניח אותו כשבוכה או במיטה , או על הידיים אין אפילו ריצפה בגלל הבלאגן של המעבר דירה אז אני חייבת להיות איתו חוץ מזה שאני לא אישה הכי בריאה בעולם . ולא מבינה למה באמת אני לא מספיקה ואולי בעלי צודק שאני פשוט נכשלת בתפקידי כאישה . באמת רוצה להבין ולא מבינה מה הולך איתי רציתי לשמוע אולי משהי תדע לנתח מה עובר עלי