תגידו גם לכן יש רגשות אשם אחרי שאתן צועקות על הילדים שלכן ומאבדים סבלנות איתם? היום בבוקר צעקתי על הילדה שלי שבת שנתיים ששפכה עליה מים על כל הבגדים שלה בדיוק לפני שכבר רציתי לצאת איתה לגן.. אז צרחתי עליה ממש בעצבים ומסכנה היא ממש בכתה ואני המשכתי לצעוק עליה למרות שהיא בכתה בבכי היסטרי ואני כעסתי עליה ולא התייחסתי אליה... ואז לקחתי אותה בעצבים לגן אבל הייסורי מצפון שהיו לי אחרי זה אכלו אותי מבפנים.. באתי לעבודה עם פרצוף עצוב ומבואס אז המנהלת שאלה אותי מה קרה , אז סיפרתי לה שצעקתי על הבת שלי ויש לי ייסורי מצפון אז היא אמרה לי לא נורא כל אחת מאיתנו צועקת על הילדים שלה ושזה לגיטימי ונורמלי ואמרה לי שאני אקנה לה איזה צעצוע או מתנה קטנה ואתן לה וגם אמרה לי שהיא שכחה מזה בטח .. את האמת שעוד מישהי פעם אמרה לי את זה גם , לקנות מתנה או צעצוע קטן כל פעם שאני מוציאה עצבים לצערי על הילדה שלי את האמת שזה פתרון טוב להרגיש טוב עם עצמי אחרי הייסורי מצפון אבל אני יודעת שעדיף בכלל לא לצעוק עליה אבל לצערי קשה לי לשלוט בעצמי ומסכנה היא בסוף סופגת את זה וזה הבנתי הורס את הנפש של הילדים הקטנים שככה צועקים עליהם וכועסים עליהם.. אז אם מישהי גם במצב שלי שתאמץ את הרעיון לקנות משהו קטן לילדים שלה אחרי שהיא מרגישה ייסורי מצפון על ההתנהגות שלה כלפיהם