ביום שבת שהכל התחיל ולא האמנתי עוד שנפל בסיס שלם וכל מיני כאלה הרשתי לעצמי לראות סירטונים כי הייתי בטוחה שזה פייק ביומיים 3 הראשונים ראיתי מלא דברים עכשיו גם שאני מנסה להמנע אני עדיין נתקלת בזה אני לא יודעת אני לא יודעת מה לעשות אני עוצמתעיניים ורואה את זה אני לא ישנה אני כל הלילה מטיילת בחלונות ובדלת מסתכלת שאך אחד לא בא 😭 ומשתדלת לעבוד על מחשבות חיוביות למשוך דברים טובים אלינו 💪🙏

פרסום הנס: כתבתי פתק בשמיני של חנוכה ונושעתי 😊 תודה להשם 🙏🏻 (למי שלא מכיר- צריך לכתוב למעלה : "מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה" ואז לכתוב ולהודות להשם על מה שיש ואז לבקש מה שרוצים ומכניסים את זה מתחת לחנוכיה עד שנה הבאה ומבטיחים לפרסם את הנס אם זה יתקבל )

בנות שלקחו יעוץ שינה ובאמת עזר אפשר המלצות?

ברצינות עכשיו בנות על כל נפילה אתן הולכות למיון נפלתי עכשיו במדרגות בערך 4 מדרגות ונפלתי על הצד לא בצורה ממש חזקה אני באמצע עבודה לא יודעת מה לעשות

חייבת לשתף, בהריון הראשון חוויתי דיכאון אחרי לידה מאוד קשה, אובחנתי אחרי 8 חודשים ולקחתי כדורים על מנת לאזן, הרגשתי שמה שירפא אותי זה יהיה הריון חוזר, לחוות חוויה מתקנת כי את הדכאון חוויתי בגלל מה שעברתי אחרי ההריון (המשפחה של בעלי קיללו אותי, הרגשתי לבד, הייתי רכושנית לילד, פחדתי שיפגעו לי בו או שיחטפו אותו ממני) נכנסתי להריון ברוך השם וילדתי לפני שבועיים , ילדתי בן , חשבתי שזה מה שאני צריכה - חוויה מתקנת אבל משום מה , כל ההריון אמרתי ״רציתי בת״ ״כן זה בן אבל רציתי בת״ וככה המשכתי , כל ההריון לא בדיוק טיפלתי בעצמי - ההפך הגמור מההריון הראשון אבל מה שבאמת הדליק לי נורה אדומה - אני לא רציתי ללדת , לא חיכיתי ללידה , לא השתוקקתי ללדת ולראות את התינוק , לא רציתי שהוא יצא.. עד היום יש בי חלק ענקי שמצטער שעשיתי סטריפינג(הריון בסיכון) כי אולי אני זירזתי באיזה דרך. היום - שבועיים אחרי לידה , עדין קשה להתחבר לילד , מרגישה עדין את אותה תחושה של למה ילדתי, קשה להראות לתינוק אהבה ומצד שני גם לא רוצה כל כך להתחבר אליו ולהקשר .. יש לי ביום רביעי טיפת חלב, אני יודעת שנותנים את השאלון , מצד אחד באלי להגיד את האמת מצד שני - למה ? שירחמו עלי? באלי לרשום על הכל 0 ושיעזבו אותי לא רוצה שידעו את המצב שלי למרות שיודעים שעדין קשה לי להתחבר לילד

מי ששומרת פסח, איך היה לכן? 😃 לי השבוע הכי נורא.. היה לי קשה עם המבחר הנורא מצומצם של אוכל וכל דבר היה מלווה במצה. אני מאוד אוהבת מצות אבל היא רק סותמת ולא משביעה😢 חוויתי המון המון מיגרנות בגלל רעב שלא תמיד היה לי איך להשביע☹️