מבקשת בלי לשפוט אותי כי גם ככה קשה לי המצב .. הכרתי את מי שהיום בעלי בגיל 18 , אנחנו ביחד כבר 8 שנים התחתנו ויש לנו ילד בן שנה , בעלי הראשון והיחיד ששכבתי איתו , בעלי היה עם די הרבה בחורות לפניי גם במערכות יחסים וגם בתור סטוצים .. יש לי אקס אחד שהיה החבר הראשון שלי והאקס היחיד שלי , היינו ביחד כמה חודשים בודדים ונפרדנו אבל גם שנפרדנו המשכנו להפגש כרגיל והתנהגנו כזוג אחד לשני אפילו הקרובים שלנו לא ידעו שאנחנו בקשר . לא שכבנו אף פעם כי פחדתי באותה תקופה אבל כן היו נגיעות ומעבר , היינו ישנים ביחד והכל רק בלי סקס גם אחרי שנפרדנו.. הקשר הזה נמשך שנה שלמה עד שהכרתי את בעלי והפסקנו להפגש , עדיין דיברנו פה ושם שיחות סתמיות ובעלי ידע אבל לא הזיז לו (בעלי לא ידע שיש לי עדיין רגשות לאקס) נכנסתי לקשר עם בעלי ועדיין הייתי חושבת על האקס , כל הזמן הייתי מעלה סטורי כדי שהוא יראה ויקנא או שהייתי עושה דברים כדי שהוא ישלח לי הודעות וכאלה ובסוף הצלחתי אבל אז כבר היה מאוחר מדי כי כבר התאהבתי בבעלי אז לא עיניין אותי .. הייתה תקופה שהאקס לא הפסיק לשלוח לי הודעות שהוא מתגעגע ורוצה שנחזור עד שחסמתי אותו . ואז אחרי כמה חודשים היה לי ולבעלי ריב ממש ארוך שלא דיברנו כמה ימים ובכמה ימים האלה שמתי לאקס שלי עוקב באינסטגרם והוא החזיר בלי דיבורים עד היום .. כל השנים שהייתי עם בעלי לא פזלתי לצדדים מעולם , הייתי יוצאת למועדונים עם חברות וכל יציאה היו מתחילים איתי ולעולם לא זרמתי ולא עיניין אותי . בתקופה לפני החתונה כשהייתי חוזרת מבילוי הייתי בבאסה והייתי חושבת שאולי הייתי צריכה להתנסות קצת עם גברים לפני שאני מתחתנת , הייתי חושבת על מה היה קורה אם הייתי זורמת עם ההוא במועדון או יוצאת איתו אפילו או שסתם שוכבת איתו רק כדי להתנסות ולהרגיש שחוויתי עם גברים ולא פספסתי .. שיתפתי את בעלי עם המחשבות האלה כמובן שזה הפריע לו אבל הוא הבין מאיפה זה בא .. אחרי החתונה הפסקתי לצאת למועדונים ואם הייתי יוצאת זה היה רק עם בעלי והפסיקו לי המחשבות האלה .. בתקופה האחרונה המחשבות חזרו אבל הפעם על האקס , מחשבות של מה היה קורה אם היינו ממשיכים מאיפה שהפסקנו אם זה היה מתפתח לאנשהו , מחשבות שפתאום באלי שהוא יגע בי כמו פעם , כשאני שוכבת לבד במיטה אני מדמיינת אותו איתי , אני ממש רוצה לפגוש אותו ולראות אותו פנים מול פנים ולא רק בתמונות למרות שאני יודעת שזה לא יכול לקרות כי אני נשואה. כל היום הוא בראש שלי ובמחשבות שלי ובנוסף גם לא עוזבת אותי המחשבה שלא התנסתי ולא שכבתי עם גברים אחרים שהם לא בעלי .. אני מאוד אוהבת את בעלי ואני לא יעשה שום דבר שיפגע בו או בנו ואני שומרת את המחשבות האלה לעצמי אבל קשה לי עם המחשבות האלה .. ועכשיו בכלל שהאקס שלי נכנס למחשבות האלה הכל צף לי מחדש ובאלי לחזור לתקופה הזאת .. איך ממשיכים מכאן ? איך משאירים את המחשבות האלה מאחור ומתקדמים הלאה ? אני מרגישה שאני הורסת את המשפחה שלי כי אין לי חשק לכלום אין לי חשק לסקס אין לי חשק לדבר אני רק במחשבות כל היום ..

היי מישהי יודעת מה המייל של ביטוח לאומי לשלוח טופס של דמי לידה?

הנחיות איך לוקחים את הבונגסטה? אחרי אוכל?? אם אכלתי לפני שעה ?

אני משתפת משהו לא פופולרי , קשה לי עם עצמי עם התכונות שלי, אני פשוט עצלנית . מתחמקת מעשייה בכל תחום !!!!! אני שונאת את זה והלוואי שזה היה אחרת , אני ככה מאז שאני זוכרת את עצמי. חייתי בבית של אמא מאוד מפנקת שלא נתנה לנו לזוז ובקושי לפנות את הצלחות שלנו , רק בגיל 18 הבנתי שזה לא נורמלי . אני לא יודעת אם זה קשור אבל היום אני ממש שונאת לעשות דברים מבחינתי לישון כל היום. אני מסתכלת על עצמי מהצד ונגעלת. לא מנקה לא מסדרת מנסה כמה שפחות להשקיע את הזמן שלי בלימודים כי זה פשוט מכביד עליי להרגיש שהזמן שלי ״נלקח״ אותו דבר בעבודה, אני מחסירה המון וכל בוקר שאני קמה אני פשוט שונאת את החיים שלי. כשאני רואה אנשים כמוני זה ממש מגעיל אותי ואני לפעמים מסתכלת על עצמי מהצד ואומרת יואו מה עובר עלייך קומי תבשלי קומי תנקי תעשי כביסות . אני פשוט נכנסת למיטה שמה פס על הכל והולכת לישון כל דקה פנויה שיש לי. חשבתי שאני אולי בדיכאון וזה מאוד יכול להיות אבל לדעתי זה גם הרבה מעבר כי אני פשוט ככה כל החיים. אני פשוט מסרבת להתמסר לעולם הזה של שגרה של לעשות דברים שלא מעניינים אותי שאני לא אוהבת שלא עושים לי טוב. אבל מנגד אני מבינה שאין לי ברירה , אני כבר בשנה הרביעית של הלימודים משתדלת מאוד לבנות קריירה לפרנס ולהחזיק בית. ניסיתי לעשות לעצמי לוז ניסיתי לשים מוזיקה ולהקליל עם דברים שאולי קצת עושים לי יותר טוב אבל זה פשוט לא עוזר . יש מישהי כמוני שהצליחה לעשות שינוי רציני בחיים שלה? זה לא האופי שלי אבל בפועל זה מה שקורה. הלוואי שתצליחו להפנות אותי לאיזה גורם מקצועי שיוכל לשים אצבע על הטריגר של הדבר הזה

מבין כל הפורמולות תמל איזה מהן הכי סמיכה וכבדה

ילדתי לפני שבוע ויומיים ברוך ה׳, לידה טבעית עם תפרים בעקבות חתך יזום. היום אחרי שבוע ויומיים יש תפר אחד שהוא מאוד מורגש וכואב. גם בשטיפות הוא מורגש כמו פצע פתוח. בהתחלה לא הרגשתי אותו ככה ועכשיו יותר. השאלה אם יש טעם ללכת לבדוק או לתת לזה להתרפות לבד? אודה לכל עזרה ודעה🙏🏻❤️