היי לכולן... אני צריכה אתכן!! חלקכן זוכרות אותי מפעם חלקכן לא... אני מרגישה שכל עולמי חרב עליי. אני בהריון שני ברוך השם שבוע 19, הגיעו לי עכשיו תוצאות חלבון עוברי וחשכו עיניי. הסיכוי לתסמונת דאון לפי הבדיקות 1:62 סיכון מוגבר לתסמונת דאון. מה עושים מכאן? בא לי למות. מאיפה זה נחת עליי? אני בת 25. לפי הגיל שלי הסיכון הוא 1:1300 אני חייבת לציין שבשקיפות עורפית שעשיתי (לא בדיקות דם) הכל היה תקין!

היי..איך יודעים אם הילד סרבן למוצץ? אני עובדת עם הבן שלי בן החצי שנה עכשיו על להתרגל למוצץ (כרגע אנחנו מנסים את מאמ) והוא מצליח להחזיק אותו בפה רק ל2 דקות רצופות. זה אומר שהוא סרבן? זה אולי אומר שהוא לא מתחבר למוצץ הזה?..

סתם פוסט רגשני אין צורך להתייחס חחח אני הייתי פה בפורטי לפני 4 שנים בהריון של הבת שלי ואז מחקתי את האפליקציה לאחרונה חזרתי שוב וכמה כייף לחזור כל אחת ואחת שמקדישה זמן לכתוב תגובות ועיצות זה לא מובן בכלל מרגישה כמו משפחה פה אפשר לשתף בכייף וממש מרגיש כאילו אתן חברות שלי אני אוהבת אתכן❤️❤️❤️ תודה שאתן כאן

כמה זמן אחרי ציטוטק קיבלתן מחזור בפעם הראשונה? אני חודש וקצת אחרי ולא נראה באופק

רוצה לשתף אתכן בחוויה שלי בטיפת חלב, אז אתחיל בזה שאני אמא כבר לילדה שלישית אז למדתי לסנן את מרבית הדברים שנאמרים שם מיה שלי נולדה בשבוע 36+3 , פגית מאוחרת נולדה במשקל 2390 ובשחרור הייתה 2340 באתי לטיפת חלב לפתוח כרטיס מעקב ולהתחיל תיאומים של חיסונים וכד׳ הגעתי לאחות שהיא לא העיפרון הכי חד בקלמר ככל הנראה, הסברתי שזאת ילדה שלישית ואני יודעת מה לעשות והכל בסדר, זרמתי איתה כמובן רק כדי שנסיים חח היא שקלה אותה והילדה ירדה במשקל ל2230 והיא התחילה לעשות פרצוף , ולהלחיץ שזה ירידה גדולה, וללכת עכשיו לרופא ילדים ובלה בלה בלה בלה הבטתי בה ואמרתי לה, יש לה רופא מחר, הכל בסדר, היא נולדה קטנה והגיוני שתרד ואז תעלה (מנוסה כבר גם האמצעי שלי פג מאוחר) בעלי היה איתי ושאל אותי מה היה קורה אם הייתי אמא טריה בפעם הראשונה, כל הדרמה הזאת הייתה מכניסה כל אמא לחרדה משוגעת.. היום אצל הרופאת ילדים הילדה שקלה 2280 חחח והיא פשוט לא הבינה מה האחות בלבלה את המוח , הילדה מתפתחת טוב, אוכלת כל 3 שעות עושה פיפי קקי הכל בסדר ופשוט אמרה לי תעשי את מעקב השקילה אצלי ולא שם. אז בננות, טיפת חלב זה חשוב, חיסונים ומעקב גדילה , אבל ויש אבל, לקחת בעירבון מוגבל כל מה שנאמר, ותמיד אבל תמיד להתייעץ עם רופא הילדים 🙏🏼

איך מרגילים שני ילדים שישנים באותו החדר להרדם לבד ? (גילאים 4+6 ו2+10) אני פשוט לא יכולה להמשיך ככה כואב לי כל חלק בגוף מעצבים שהם עושים לי כל יום לפני שהם הולכים לישון. לוקח להם שעתיים שלמים להרדים, שעתייםםםם שהם מחרפנים אותי שוב ושוב ומוצאים אותי מדעתי ואין יום שאני לא צורחת צרחה של החיים לפני שהם נרדמים, וכן כואב לי הלב לצעוק עליהם ככה אבל הם מביאים אותי למצב שבא לי פשוט לצרוח הכי חזק שאני יכולה ובאמת שאני כבר לא יכולה להמשיך ככה. היום מעצבים אמרתי לגדולה שלי שאני אמות ולא ישכב איתם יותר בגלל שהיא התחילה לשחק ולעצבן אותי בכוונה, כן זה משפט קיצוני אבל באותו רגע לא שלטתי בעצמי כי הייתי נורא עצבנית. לא לשפוט בבקשה זה באמת קשה לי. מה אני עושה בנות תעזרו לי בבקשה זה כבר מוגזםםםםם