וואו🩵 מה ההגננת אמרה שהיא תעשה? לכל גן יש פסיכולוגית, אולי שווה להתייעץ איתה? גם מה צריך לעשות מול הגן (תזכורת על זה שלא נוגעים בגוף של ילד אחר וכו') וגם מה צריך לעשות מול הילדה שלך (לחזק אותה, לדבר על משמעות הפרטיות, להסביר לה שאם זה קורה שתיגש לגננת וכו')

קודם להסביר לילדה על הגוף הפרטי שלה אחרי שה להסביר שמסתדרים בתא ונשמשיך בזה שגם הגננת לייבת לעשות שיח בגן

זה נקרא סקרנות מינית בגיל הרך ולא כמו שזה נשמע לך במובן של מיניות. הילדים מגלים את האיברים ומתייחסים כמו כל איבר אחר, אוזן, יד, ציפורן. הם לא רואים זאת כמו בעיניים שלנו. ממש לא. להפך. הם סקרנים, בוחנים, בודקים, ובמיוחד בנים את הבנות, ובנות את הבנים מכיוון שלהם אין את האיבר הזה וזה חדש. הסקרנות הזו בריאה וטבעית עם כמה שנשמע לנו שלא. אני גננת מעל עשור חוויתי המון מקרים כאלה מגיל 3 עד 6 עשיתי על כך עבודת חקר, וזה ממש לא מפחיד או מלחיץ. זה רק בקונוטציה שלנו מפחיד. יחד עם זאת, כמו שיש ילדים שיושבים במפגש וממש מרגיעים את עצמם דרך אוננות (וגם פה, אוננות בגיל הרך לא דומה ולא מזכירה אוננות של בגיר) . הגננת תוציא את היד מהאשור המוצנע, תסביר לילד שאנו לא נוהגים כך בציבור. באשר לילדים שבודקים איברים אחד של השניה (זה קורה בשירותים, פינת רופא, ואפילו סתם מאחורי המגלשה בחצר) הגננת תסביר לילדים במפגש שיב על הגוף הפרטי, למי מותר לראות ולגעת, תפתח בפניהם שיש איבר כזה לבנות וכזה לבנים בכדי לא לגרום ליצר הסקרנות לחשוב שמסתירים משהו, ושוב ושוב תזכיר להם במגוון פעילויות שהגוף הפרטי הוא רק שלי.

אני מבינה את הלחץ...גם אני אמא. אבל אני יודעת ממקום מקצועי שזה טבעי. מתי זה לא טבעי? כשזה חוזר על עצמו עם אותו הילד, כשזה בא לידי ביטוי בציורים של הילד, כשהילד מרגיש בנוח לחשוף את עצמו מול אחרים בקבוצה, ואז כמובן יש לערב גורמים. במקרה חד פעמי כזה אין שום דבר חריג. תיידעי שוב את הגננת שאת חרדה! זה חשוב תשתפי אותה. היא תרגיע אותך. ולא לשם כך שתניחי לה..להפך. באמת בכדי להרגיע. תבקשי שהצוותים יסתובבו בשירותים ויפקחו עיניים ושוב לנהל מפגש בנושא אם עוד לא עשתה. וכמובן זה יכול לקרות כי לא רואים את הילדים 24.7 כל דקה. אבל זה באמת באמת באמת לא נורא ולא כמו הדמיון שלנן המבוגרים. אל דאגה.