היי מקווה שהגעתי למקום הנכון אני כבר מיואשת מלחפש מישהו שיקשיב לי מאז שהילדה נולדה בעלי לא נתן יד בכלום לא בילדה לא בבית בשום דבר וכמעט כל יום אני צריכה הסביר לו ולדבר איתו - שאני לא יכולה יותר , לא יכולה לעשות הכל לבד אבל הוא??? הוא בשלו במחשב עם חברים שלו כי ״הם היו לפנייך ואני לא הולך לשנות את ההרגלים שלי״. לא יכולה להיות עסוקה בלהכין אוכל כשהיא צורחת ברקע לא יכולה פשוט אני מרגישה שאני מתפוצצת לא משנה כמה ההורים יעזרו זה לא מספיק - גם להם יש חיים שתבינו הלכתי לישון אצל אמא שלי בשביל לתת לו לישון נורמלי בלילה ואיזה תודה אני מקבלת? בית מלוכלך הוא לא טרח אפילו לשטוף כוס אני כבר לא יכולה להכיל את זה אני מרגישה שאני כבר שבר כלי אני רוצה ללכת לאמא שלי ולחשןב האם באמת שווה לי להמשיך לסבול את זה שתבינו שלא משנה כמה אני אדבר איתו ואבקש ואתחנן כלום פשוט כלום. אני כבר לא יכולה יותר בנות נמאס לי פשוט לבכות כל לילה מייאוש כמה אפשר לבקש משהו כל כל פשוט? למה אני תמיד אחרונה בסדר העדיפויות שלו?