חייבת לפרוק, כותבת את זה בדמעות💔 כבר חודש שהבת שלי בת חצי שנה לא ישנה טוב בלילה, הולכת לישון באחד- שלוש בלילה, קמה בעשר (כל הלילה זזה אבל ממש כל הלילה) ואז כל היום אחרי זה עצבנית. אני כבר חודש לא ישנתי כמו כמעט בכלל (באמת אולי שעה ביום) , בנוסף לזה העזרה שאני מקבלת מבעלי לא מספיקה לי בכלל (הוא יכול להיות איתה איזה כמה דקות שעד שתתחיל לבכות ואז אני אהיה חייבת לקחת אותה😨 ככה שאפילו לנוח אין לי זמן), אני לא יכולה לקבוע תוכניות כי בגלל שהיא עצבנית אי אפשר לצאת איתה לשום מקום, אני כבר כמעט חודש בבית בלי לצאת מהבית אולי רק לסופר לקנות חלב ולחזור וגם זה לא לבד אלה עם בעלי, כבר הגעתי למצב שאני צורחת על הילדה שלי המסכנה שלא מספיקה לצרוח לי בתוך האוזן ולא להסכים ללכת לישון למרות שהיא צריכה, אני כבר הגעתי למצב שאני שונאת אותה למרות שאני יודעת שזה לא נכון אבל ההרגשה של להיות תקועה בין ארבע קירות ולחשוב על זה שאפילו בבית סוהר יש תנאים יותר טובים פשוט הורג אותי, כל יום מתפללת שיקרה לי משהו שיוביל אותי לבית חולים ואולי סוף סוף תיהיה לי מנוחה של כמה ימים, אני גמורה אני מותשת אני שבורה והלב שלי מרוסק שאני יודעת שלא מגיע לה אותי אבל אני מרגישה פשוט משוגעת בגללה ואף אחד לא מבין אותי, אחרי זה אני מקבלת הערות שאני ״חרא אמא״ למרות כל מה שאני עושה בשבילה. באלי למות, לא באלי יותר לחיות לא באלי כלום באלי שקט ודיי, מרגישה שעשיתי טעות שהבטתי ילדה לעולם הזה למרות שבאמת רציתי אבל נכנסתי לתוך בור עמוק ואין לי איך לצאת ממנו ואני לא באמת רואה איזשהו דרך שזה ישתפר מפה. אין לי כסף ליועצת שינה 🙏🏼❤️ אם יש לכן פתאום מה אפשר לעשות כי אני גמורה ואני רוצה לקבל את השפיות שלי בחזרה בבקשה🙏🏼💔