הייתי מנסה להכנס להריון ולא מקפיא. קשה עכשיו אבל אח"כ יש הרבה נחת ושמחה בעז"ה

אשתף אותך כי זה ממש דומה. יש לי שלושה. כולם בהרבה טיפולים וסבל. ולא היו מוקפאים. אחרי השלישי החלטנו שזו משפחה יפה ויש משני המינים, ומספיק לנו ותודה על הניסים. נפרדתי מכל סממן שקשור לתינוקות. מסרתי הכל הכל כולל דונה וחדר חדשים. בעיקר כדי לעזור לעצמי להפנים מנטלית את ההבנה שזהו. פרק הפוריות מאחורי. עברו חלפו שנים. הפכתי לציפור דרור חופשיה בלי תינוקות ובייבי סיטרים. ואז הגיע ה7 באוקטובר וטרף את הקלפים. כל סיפור שהגיע, כל פרח שנקטף, גרמו לי להרגיש שאני עדיין יכולה לנסות להביא חיים לעולם. ההתלבטות היתה לא קלה זה גם מסוכן לי וגם לוותר על חופש מסוים וגם יקר מאד כי אין מימון. ולמרות הכל הרגשנו שזה חזק מאיתנו ושהולכים על זה. והיו טיפולים והיו גירויי יתר קשים והיו אשפוזים והיתה הפלה. ולא ויתרנו. כן. כן. אנחנו שמסרנו הכל, שלא רצינו עוד. ובסוף זה הצליח ואני בשבוע 22 ולמדתי על בשרי שnever say never זו לא עוד קלישאה... וספציפית לשאלתך, ראשית מזל טוב על הלידה שנית, הייתי מחכה להתאושש מהלידה כדי לקבל החלטה מושכלת, ובינתיים מקפיאה ומשלמת. יש בחירות בחיים, שאין להם מחיר. בהצלחה.