נמאס לי מהחיים האלו באמת אני כותבת בדמעות.למה השמחה שלי והזוגיות שלנו צריכים להיות תלויים בכסף, מי שלא חוותה מצוקה כלכלית לא תבין אותי בחיים היינו כל כך זוג יפה ומושלם ואנחנו עדיין אבל מרגישה שמשהו מתחיל להיסדק בגלל המצב הכלכלי רק בעלי עובד ואני סטודנטית שנה אחרונה ועם תינוקת שעכשיו צריך להכניס למטפלת ולא יודעת מאיפה יהיה לי כסף בכלל שאפילו את השכר לימוד אין לי איך לכסות ואני לא רוצה לפרוש מהלימודים זאת השנה האחרונה וזה יהיה מטופש לעזוב אמרתי היום לבעלי שאולי אני אתחיל לעבוד בערב והוא אמר לי למה בגלל השכר לימוד, כן כי לא אכפת לך מהבית בכלל, רק בגלל שזה נוגע אליי וללימודים שלי, זה כל כך פגע בי כי אני מרגישה שאני עושה המון לבית הזה ואני כל היום בבית עם התינוקת ואין מי שישמור עליה והכסף שלנו נעלם על שכירות ואוכל לתינוקת. ועכשיו אני עם דמעות במיטה וכל כך מתוסכלת ומרגישה שאין אף אחד שיכול לעזור וגם עבודה נורמלית לערב אני לא מצליחה למצוא ואין לי כוח לפרוק לבעלי כי גם הוא כבר בסוג של דיכאון מהמצב אני כבר מיואשת אני מרימה ידיים אין לי כוח לחיים האלו