פרשת החלפת העוברים
עריכה
ב-14 בספטמבר 2022 פורסם כי התגלה בבדיקה גנטית שלאישה בהיריון מתקדם (בשבוע 30) שהעובר שהוחזר לרחמה באסותא ראשון לציון אינו קשור לה ולבן זוגה באופן גנטי[1]. בעקבות הפרסום החליט משרד הבריאות להקים מיידית ועדת בדיקה (בראשות פרופ' עמי פישמן) ולזמן עשרות נשים לבדיקות על מנת לאתר את ההורים הגנטיים של העובר. כשלושה ימים לאחר מכן, ב-17 בספטמבר נאסר על המרכז הרפואי לקבל מטופלות חדשות למחלקת ה-IVF (ההפריה חוץ-גופית)[2].
בזמן החיפושים אחר ההורים הגנטיים, התינוקת נולדה ב-26 באוקטובר. היולדת היא זו שגידלה את התינוקת עם לידתה, ואף התחננה להמשיך ולגדל אותה - בניגוד לבית החולים שהמשיך את החיפושים אחר ההורים הגנטיים[3]. בעת הלידה ההורים נרשמו במשרד הפנים כהורי הילדה. ב-29 בינואר 2023 בית המשפט המחוזי מרכז דחה את ערעור ההורים, והורה על ביצוע בדיקות גנטיות לחמישה זוגות ואם יחידנית הטוענים לקשר גנטי עם התינוקת[4]. ב-8 במרץ בית המשפט העליון החליט שלא לקיים יותר בדיקות גנטיות לזוגות אחרים[5]. ב-6 באוגוסט 2023 החליט בית המשפט המחוזי מרכז, בעקבות ממצאי ועדת הבדיקה של משרד הבריאות, לאפשר בדיקה גנטית לזוג נוסף. ההורים הלא-ביולוגיים עתרו לבג"ץ. ב-6 בספטמבר 2023 החליט בית המשפט העליון לדחות את ערעורם ולאפשר את ביצוע בדיקת ה-DNA במטרה לבדוק התאמה בין הזוג הנוסף לבין התינוקת. ב-7 במרץ 2024 פורסם כי נמצאו זוג ההורים הגנטיים של התינוקת שעמדה במוקד הפרשה.