אני מרגישה שבעלי בדיכאון. מתסכל ומעציב אותי מאד. בסך הכל אנחנו חיים ב"ה בטוב, ולא חסר לנו כלום. בשנה האחרונה הוא נכנס ויצא מעבודות, הוא תמידדד מדבר עם כל המשפחה המורחבת שלו על הכללללל בקשר לעבודה, ושום דבר לא נשמר בסוד שם. תמיד הכל מופץ.(דודים ודודות) אתמול דודה שלו דיברה איתו אחרי שהוא התפטר מעבודה שנכנס אליה לפני חודש, היא אמרה לו שיימאס לי ממנו, שהוא הולך לקראת תהום. והוא הולך לאבד הכל. והוא ממש תקוע בתוך זה. עשינו איזושהי שיחה, גם אני והוא וגם עם אשת מקצוע. היא אמרה להפסיק לשתף את כולם (כמו שאני אמרתי לו מזמן...) והוא הרגיש קצת יותר טוב. היום הוא שוב נכנס לזה, זה מעצבן אותי, וקשה לי לראות אותו בדיכאון במיטה. כל הזמן מרגיש לי שהוא 'חלש', שכולם עושים אותו נזקק או מסכן או אנערף מה. אמרו לו שהוא יגמור כמו ההורים הגרושים שלו ואני פשוט מתעצבנת מזה. אני יודעת שהוא בהתמודדות. אבל אני הולכת לישון איתו במיטה עם כל החרדות ואני מפחדת לאבד סבלנות, וכוחות... רעיונות, עצות או חיזוקים יתקבלו בברכה