אוף דיי למה זה מגיע לי אני שבורה נפשית, אני שבורה אני ככ עצובה אלוקים מה זה הנסיון הזה שאני עוברת פה בעולם הזה אני באמת חיה בשביל התינוק שלי שהוא כל העולם שלי בן חצי שנה אני מטורפת עליו באמת רע לי אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל.. כבר בהריון בחודש תשיעי באתי להורים שלי לשבועיים אחרכך כשהתינוק היה בן חמישה חודשים באתי להורים שלי לחודשיים ועכשיו אני אצל ההורים שלי כי אנחנו במעבר דירה אבל שוב מרגישה את טעות חיי, שוב זה קורה ומאיפה מתחילים אני מרוסקת כבר.. נתחיל במשהו שכתבתי בפעם הראשונה שעזבתי בעודי בחודש מתקדם- בעלי עובד לילות ואני לא אוהבת את זה, אני צריכה להשאר בבית לבד בחודש שמיני בהריון שאי אפשר לדעת מתי יתקוף אותי צירים ואצטרך ללדת ואני מפחדת ככ מהרגע שזה יקרה ואצטרך להגיע לבית חולים לבד, ועוד מעט יש לנו ילד אני צריכה לקום אליו לבד גם בלילות, איזה מן חיים אלה? ובמקום שבעלי ישן איתי בלילה הוא יוצא לעבוד ואני גם מפחדת לישון לבד בלילה ולמה זה מגיע לי? אני צעירה אנחנו נשואים רק שנה איפה קיים דבר כזה שבעל לא ישן עם אישתו? אתמול כשהוא היה בעבודה כבר לא יכלתי יותר התקשרתי אליו ובכיתי והתגובה שלו ככ פגעה בי, בכיתי עם כל הלב ושתפתי אותו שקשה לי ועל הפחדים שלי בנוגע ללידה ועוד מעט לגדל ילד לבד ולקום לבד בלילה לילד שבוכה וחס ושלום פתאום יכאב לו השיניים, האוזניים, גזים וכו׳.. למה אני צריכה לעבור את זה? בכל מקרה התגובה שלו פגעה בי כי הוא צחק עליי ונפגעתי אני פורקת לך ובוכה ואתה צוחק עליי ואומר לי ״זה ההורמונים״ שזה עוד יותר הכעיס אותי אז אני מרגישה ככה בגלל ההורמונים ואתה בסדר? אגב לגבי כל תגובה שלי הוא אומר וואי וואי ההורמונים כאילו אין לי רגשות ודעות מעבר להורמונים. כשהוא צחק עליי הוא אמר לי אני בשלושה ארבעה חודשים הקרובים לא עוזב את העבודה תשכחי מזה החלטתי שאני הולכת להורים שלי ואמרתי לו שאני צריכה את האוטו שלי כשהוא חוזר מהעבודה והוא אמר לי ״את יכולה לקפוץ ולעשות סלטות אני לא מביא לך את הרכב שלך שתתקעי אותי פה בלי רכב, אם את רוצה אני אקח אותך להורים שלך ואשאיר אותך בלי״ זה רכב שלי! ששלמתי עליו מכספי! אפילו הביטוח אני משלמת בכלום הוא לא עוזר לי באיזה עולם הוא יקח לי את הרכב? התחיל להגיד על הזין שלי את תראי שאני לא אביא לך את הרכב ב7 בבוקר כשהחלטתי ללכת לישון קצת הוא בא והפריע לי, טרק דלתות וצרח ולא היתה טיפת התחשבות ידעתי שזה מה שיהיה ואמרתי לו שאני הולכת לישון ושלא יפריע לי והוא אמר ״נחיה ונראה עוד שעה את קמה״ הוא ככ מגעיל כלפיי, אין לו שום כבוד כלפיי. ארזתי מזוודה, רציתי ללכת להורים שלי ובאמצע שארזתי הוא לקח לי את המזוודה לאוטו ואת התיק ואמר ״נשמה שלי את לא הולכת לשום מקום,הולכים להורים שלי״, חטף לי את הטלפון מהיד למרות שביקשתי ממנו לא לעשות את זה. אני בהריון ראשון הוא מביא אותי למצב שאני בוכה את החיים שלי ורעידות בכל הגוף והוא מסכן אותי ואת הילד שבבטן ואני אומרת לו אני אעבור הפלה טבעית בגללך חס ושלום והוא אומר לי ״מה אכפת לי״ הצער והדמעות שהוא גורם לי.. הדיבור שנהיה לו כלפיי, גם לי השתנה הדיבור אבל אני מגיבה רע אחרי כל השליטה שלו וההתנהגות המגעילה והפוגעת שלו המשך בתגובות