טוב זה עוד לא קרה לי.. אני שבוע 37+1 שבועיים פלוס כבר עם התקשויות עשיתי הערכת משקל החמוד "היה" עם הראש למטה.. גם לפני שבוע שעליתי עם צירים היה ראש.... הקיצר אני עם צירים לא סדירים כבר שבוע ופתאום אתמול אומרת לבעלי וואי יש לי תחושה שהוא עכוז כי אני מרגישה בעיטות למטה..... הלכנו היום ובאמת הילד במצב עכוז!!! מה עושים??!?!? אני כנראה עולה למיון כי גם אני עם צירים ולחצים וגם כשהלידות מתפתחות זה קורה יחסית מהר
הריון ולידההריון ולידה
💬4 תגובות

תגובות (4)

משתמשת פורטי
משתמשת פורטי19 בנובמבר 2024 בשעה 09:53
תבקשי עוד היום או מחר לעשות היפוך בבית חולים. עכשיו זה הזמן, אל תחכי
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בדצמבר 2024 בשעה 14:29
מה איתך
משתמשת פורטי
משתמשת פורטי10 בדצמבר 2024 בשעה 14:29
מה היה בסוף?

פוסטים נוספים שיכולים לעניין אותך

אשמח לשמוע איך להתנהל?🙏 בת 30 +2.יש לי חברה נשואה +1 חברת ילדות וחברת אמת שלי היינו מהיסודי באותה כיתה ושירתו ביחד ועבדנו ב3 עבודות יחד) יש לנו שיחות טלפון שהתקצרו מאז החתונה והשינויים מדברות פעם בשבוע שיחה שנמשכת קרוב ל3 שעות אבל בתכלס להיפגש לא יוצא לנו בפעמים שרציתי או היא רצתה להיפגש לא יצא לפועל (כי מצידה שיחקה אותה ששכחה )אבל עם חברות אחרות שלמדו איתה כן יוצא לה להיפגש ולצאת שנתיים שגרה בבית משלי ולא באהלבקר אותי ולראות את הבית. אני אחרי לידה שניה 4 חודשים והיא עוד לא באה לבקר אותי או הייתה בברית (לא הזמנתי אבל זה ברור שהיא מוזמנת כי היא החברה הכי טובות שלי כל חיי) היא טענה שרצתה לבוא לבקר שבועיים אחרי הלידה ולא הגיע כי היא עם שפעת שלא עוברת.ככה סיפרה כשסיפרתי שהקטן שלי מקורר אז אמרה שזו הסיבה שהיא לא מגיעה כי לא רוצה להדביק.אבל מה טלפון היא כן מתקשרת (שיחת ניצול כשהיא מחוץ לבית או מבשלת או הולכת לקחת את הקטן היא מתקשרת) ועכשיו אני תוהה לעצמי מה אני אמורה לעשות איתה מה הייתן עושות אין לי מה לבוא אליה בשאלות או לרדוף זה ברור שהיא צריכה לבוא לבקר אותי.מתבקש מהקרבה בננו אין הבדל בינה לבין המשפחה שלי. קרה ועדיין ממתינה כבר 4 חודשים אחרי ושמתי לב שהיא מדברת איתי רגיל ושואלת על התינוק והגדולה אבל לא מראה עניין שהיא תבוא אז התחלתי פחות לענות לשיחות שלה מסננת כשבא לי עונה מדברת איתה ומקצרת לא כמו לפני יצא וקרובה שלי שגרה בעיר שלה נתקלה בה ושאלה אותה נו ביקרת אותה(הן תכננו להגיע יחד הצעה של חברה שלי וכשהקרובת משפחה שלי ראתה שהבחורה לא יוזמת והיא מתמהמהת קפצה לבקר לבד )היא ענתה לה שלא הלכה והיא יודעת שאני פגועה ממנה ושהיא חברה מאכזבת ושהסיבה שהיא לא באה זה המרחק גרות שעה נסיעה אחת מהשניה.אז הקרובה אמרה לה הגזמת לא הלכת עד עכשיו אז היא התחילה להמציא לה תירוצים של אין לה זמן /אין מי שיוציא לה את הבן מהמסגרת וכשהקרובה שלי הציעה לה לשתיקח את הילד ושתסע איתו כי טענה שאין מי שישמור לה אז היא אמרה לה נראה לך זה רחוק אני לא אסע עד לשם . כל פעם הייתה לי הציפייה שהנה היום היא תתקשר ותבוא וכו אבל לא רציתי לפתוח ולשאול אותה ולבסוף שמעתי מהקורבה שלי את הסיבות שלה וממש נפגעתי כי אני יודעת מה הלוז שלה היא לומדת בוקר עד 13 בצהריים פנויה אחרי הצהריים לא עובדת אין לה עיסוק אחר.פנויה חמישי שישי שבת יכולה לקפוץ ויש לה מלא עזרה עם הילד עם זה הבעל שביו עבודות אז לבוא ולתרץ ולבסוף להגיד שהבעיה זה המרחק הלםםם ואני כשהיא ילדה נסעתי לבית חולים ולבית שלה לראות אותה.ליוויתי אותה בחתונה שלה והשארתי 3 ימים תינוק ובעל בבית ותמיד זוכרת את הימי הולדת שלה ומברכת וכנל בימי נישואים ומצידה אף פעם לא זכרה לאחל לי משהו בסגנון .מה הייתן עושות ??כרגע מרגיש לי שלא בא לי שתבוא או לדבר איתה בטלפון .
זוגיותזוגיות
💬9 תגובות👍1 לייקים
סיפר של הלידה שלי לאחר כמה ימים אחרי הלידה שלי סוף סוף כותבת איך זה היה. הריון הזה הייתי עם הצירים מדומים משבוע 27 ולפעמיים כבר לא הבנתי מתי באמת היו הצירים האמיתיים. משבוע 38 של הריון חיכיתי ממש ממש ללידה כי הצירים כבר היו יותר מציקים, אבל עדיין לא כאבו כמו צירי לידה. שבוע 39 הייתי במיון בגלל הצירים כואבים עשו לי בדיקת פתיחה הייתה 1.5 מחיקה 50. באותו יום לאחר הבדיקה התחיל לצאת לי פקק רירי כל יום יצא קצת וזה נתן לי תיקווה שאני אלד בקרוב. ביום חמישי בשבוע 39+6 ב2:30 בלילה התחילו לי צירים סדירים כל 10 דקות, אבל לא כואבים. בכל זאת יצאתי למיון יולדות כי זאת לידה השלישית ואי אפשר לדעת כמה מהר זה מתפתח. במיון אמרו שיש פתיחה 1.5 ומחיקה 50 זה מה שהיה לי כבר לפני. ולא היה שום התפתחות. אני ממש מבואסת, בוכה, לא רואה שאני הולכת ללדת בקרוב, בערכת משקל העובר 3600 ואי אפשר לדעת כמה הוא באמת ולא בא לי להגיע לשבוע 41. בשעה 9:00 יש בדיקת רופא ואני מבקשת לעשות לי סטריפינג בתיקווה שזה יקדם התפתחות הלידה. חוזרת הביתה, צירים הופכים להיות לא סדירים, אני אומרת לעצמי, תהיה חיובית ללדת בשבוע 41 זו גם אופציה תחכי שהעובר יהיה מוכן לצאת בזמן משלו. אומרת לבעלי שבערב אלך ליוגה, כי בא לי לעשות משהו שיעשה לי טוב ולא להיות סתם מבואסת בבית. אבל בשעה 16:30 אני מרגישה שהצירים מתחילים להיות כואבים וכואבים יותר אבל עדיין נסבל. בשעה 19:00 מבינה שלא אלך ליוגה כנראה חחח אבל עדיין מחכה בבית כי כבר אין לי כוח ללכת למיון ואז לחזור הביתה. בשעה 23:00 לא יכולה להרדם בגלל הכאבים של צירים, אבל הם עדיין לא סדירים. בכל זאת מחליטה לנסוע למיון ולנסות לישון שם אבל לפחות להיות מחוברת למוניטור. בשעה 00:00 אני במיון אין אף אחד, רק אני ואחות. עושים בדיקת פתיחה 2 מחיקה 70. עשו לי בדיקת מוניטור של 20 דקות לא רואים בכלל שיש לי צירים אבל לי ממש כואב. בשעה 2:00 בדיקת רופא, אומרת לי שאני לא בלידה, אבל יש חשש לכמות מי שפיר נמוכה מהנורמה וזה גבולי. אומרת לי, אם את רוצה להיכנס לחדר לידה זה רק אם את מסכימה שיתנו לך עכשיו פיטוצין לצירוז לידה. אני מסכימה. בעלי הגיע לבית החולים לאחר ששם את הילדים אצל סבתא ואנחנו מחכים ביחד לחדר לידה כי מנקים שם. אני עם צירים ממש כאבים שצריכה שבעלי יעשה לי עיסוי גב בזמן כל ציר. רק בשעה 3:40 מכניסים אותי לחדר לידה. הצוות ממש לא מתרגש ממני, אף אחד לא מגיע לשים לי מוניטור או לבדוק פתיחה אבל אני כן מרגישה התקדמות. מבקשת חוקן, ואז לאחר חוקן מחברים אותי למוניטור. ואז באמת רואים את הצירים אוצמטיים וארוכים כמו של לידה. 5:00 נהיה לי יותר ויותר כואב. אני מבקשת אפידורל, עדיין לא עושים לי בדיקת פתיחה. ואומרים שמרדים בדרך ושמים נוזלים בעירוי. כבר לא מסוגלת לסבול את הכאב המרדים לא בא. אני מתחילה לרעוד בכל הגוף ואז בא הציר ממש כואב אני צורחת צרחות כאילו יש לי פתיחה 10 בבכי וכולי רועדת בכל הגוף לא מצליחה להרגע. כל הצוות שהיה במשמרת מגיע עלי בריצה, סוף סוף מתחילים להבין שכנראה אני בלידה. עוזרים להסדיר את הנשימה. חוזרת על עצמי. עושים בדיקת פתיחה 3.5 מרדים מגיע אחרי שניה ומחבר לי אפידורל. סוף סוף אני נחה לי בכיף ולא מרגישה כאבים. תודה למי שהמציא אפידורל! בשעה 5:30 מגיעה מיילדת לעשות לי פקיעת מים ורואה שאני בפתיחה 5 ויש לי ירידת מים טבעית כבר. בשעה 7:00 החלפת משמרת ואני ממש רוצה פיפי ולא שמו לי קטטר ואני מבקשת גיגית או משהו, לוחצת לפיפי ולא מצליחה, בא מילדת, דופק עובר ירד ל80 אני בלחץ. היא בודקת פתיחה, פתיחה מלאה! אני בלידההה וזה לא פיפי חחח התינוק רוצה לצאת! עושה לחיצה אחת יוצא הראש עושה לחיצה שניה יוצא שאר הגוף של התינוק המיילדת שואלת אם אני רוצה להוליד את עצמי ונותנת לי להחזיק את התינוק ואני מושכת אותו החוצה ממני. הזייה חחח בעלי בשוק כי לפני שניה הוא יצא לקנות קפה ואמר לי לא ללדת בטעות בזמן שהוא יצא, למזלו הוא הספיק לחזור חחח 7:18 ילדתי את התינוק המתוק בשם טל במשקל 3625 גרם, בשבוע 40 בדיוק. אני בשוק מכמה שזה היה מהר, ובהתחלה אפילו לא חשבו שאני בלידה, ורצו לעשות זירוז. ובסוף לידה טבעית כמו שרציתי וגם הספקתי לקבל אפידורל. ומזה ממש פחדתי שלא אספיק כי זה לידה שלישית וזה באמת קורה. שמחה שהקשבתי לגוף שלי והסכמתי ללכת לחדר לידה לזירוז כי אם הייתי הולכת הביתה כנראה שזה היה נגמר בלידה בבית. לכל מי שעוד לא ילדה לאכלת לידה קלה ובסוף זה מגיע כמה שזה לא נראה מתיש בימים האחרונים לפני הלידה❤️
הריון ולידההריון ולידה
💬16 תגובות❤️1 אהבה👍14 לייקים