היי אני בשבוע 14+5 בשבוע 8 הופיעה לי המטומה שהתלוותה בדימומים מאסיביים מאוד למשך חודש בסביבות שבוע 12 הדימום הפך להיות הפרשות חומות צהובות הלכנו לפני כמה ימים לרופא והוא בדק ואמר שהוא לא רואה את ההמטומה יותר למרות שעדיין היו לי הפרשות חומות ואמר שאפשר לחזור לקיום יחסים לאחר קיום יחסים שוב הופיעה לי דימום אדום קליל יחסית.. בטיפטופים וגם היו מעט התכווצויות התבאסתי ממש.. מה אתן חושבות?

הזמנתי חופשה לילה בבית מלון בדרום. לסוף נובמבר. הם אמרו שאם אני מבטלת עד שבוע לפני זה 100 שח. השאלה מה קורה במלחמה ואם המלון סגור אני מניחה? עדיין אצטרך לשלם 100 שח?

סיפור הלידה שלי - עברו כמעט שלושה חודשים ורק עכשיו אני מתחילה להשלים עם מה שעברתי 🙏 היריון תקין ברוך השם , הייתי בשמירת היריון כי העבודה הייתה מאוד פיזית , גילו לי סכרת היריון ובידיוק הייתי במעקב אחר הסוכר לפני האישפוז יום. ב7.10 ביום הארור שהתחיל הכל , עליתי וירדתי במדרגות בלי סוף בגלל האזעקות ( אני מאוד מאוד חרדתית ומאוד פחדנית באזעקות ) ב3 ימים אחרי המלחמה הרגשתי מאוד חנוקה , כל היום מול החדשות , מול הסרטונים , בלחץ ובעלי מאוד פחד עליי ולא נתן לי להיחשף לכל זה וניסה להוציא אותי להתאוורר אבל ההרגשה הפנימית הייתה מין מועקה כזו. ב10.10 נרדמתי בצהריים לשנ״ץ והתעוררתי ממין כאבי מחזור כאלה , בעלי מיד התקשר למיון נשים והפנו אותנו למיון יולדות בגלל שזה היריון בסיכון .. אני עם העקשנות שלי לא הייתי מוכנה להתפנות למיון ולא רציתי להיתקע שם שעות כי ידעתי מה הולך שם במיוחד במצב של מלחמה , בעלי עמד לי על הראש אבל התעקשתי להישאר בבית .. הכאבים התחילו להתגבר לי וקראתי על זה שזה יכול להיות צירים מדומים .. בעלי מאוד היה לחוץ ואני לא ייחסתי לזה חשיבות כל כך .. בשעה 01:00 הכאבים היו כבר בלתי נסבלים ( בעלי כבר התארגן לצאת למיון ) אני נכנסתי למקלחת שמתי זרם של מים חמים על הגב ועל הבטן בתקווה שיעזור לי לכאבים .. עזר לי לכמה דקות ואז החמיר לי יותר בעלי כבר לא הקשיב לי והזמין לי אמבולנס , הם היו בטוחים שזה צירים ואני התעקשתי שזה לא צירים!! אני שבוע 28 איזה צירים ?? באמבולנס הכאבים ממש התגברו ושהגענו למיון יולדות ישר הכניסו אותי לבדיקה בחדר לידה דחוף , בעלי כל כך נלחץ וניסה לא להראות לי שהוא בלחץ כי מי דמיין שיהיה לי צירים בשבוע 28??? הרופאה אמרה לי להוריד בגדים רצתה לבדוק אם יש לי פתיחה , אני מורידה ופתאום רואה דם ( פה כבר נשברתי והתחלתי ממש לבכות ובעלי אומר לי אל תילחצי הכל בסדר מנסה להרגיע אותי ) היא בודקת לי פתיחה וצורחת שאני בפתיחה של 9 ופתאום 12 רופאים נכנסים לחדר , עושים לי אולטסאונד , רואים שהילד במצב עכוז , עושים לי זריקה להבשלת ריאות וישר מכניסים לניתוח חירום פה כבר הרגשתי שאני רואה את ה׳ יורד אליי , בזמן הזה בעלי מתקשר לאמא שלי ומעדכן אותה בהכל כי לא סיפרתי לה כלום וישר לקחו אותי לחדר ניתוח .. מפה לשם הניתוח היה קשה מאוד כי הילד נולד ללא דופק וניסו לעשות לו 3 פעמים החייאה עד שהצליחו . בעלי העוגן שלי בלעדיו לא הייתי שורדת את התקופה הזאת , הייתי כמו שבר כלי כל יום היינו נוסעים לכמה שעות לבית חולים להיות עם הילד , שואבת לו חלב ומביאה לו וכל פעם מגיעים לבית חולים ומתים מפחד שיגידו לנו משהו לא טוב .. בעלי היה כל כך חזק בשבילי ובשביל הבן שלי אני בלעדיו לא הייתי מצליחה לעבור את כל התקופה הזאת הוא פשוט שיקם אותי !! בעלי ואני התחלנו לשמור שבת לפני החתונה , ובזמן הזה שהילד היה מאושפז בבית חולים התחזקתי יותר , כל יום הייתי מתפללת ולקחתי על עצמי כיסוי ראש מלא כדי שהילד שלי יבריא ויצא מהבית חולים בריא ושלם! שבועיים אחרי שכיסתי את הראש שלי , הבן שלי עבר לפגים ב ומשם השתחרר אחרי כמה ימים ! בנות , תעריכו ותאהבו את הבעל שלכן ( לא סתם הוא הבעל שלכן כנראה זה זיווג משמיים ) כי אני מעידה על עצמי שאני פשוט זכיתי בו ואני אוהבת אותו אהבה מטורפת , אם לא הוא מזמן הייתי מוותרת וכמובן אין כמו הקדוש ברוך הוא הכל יכול! תודה לכל מי שקראה עד עכשיו🙏 הייתי חייבת לפרוק

מתלבטת אם לקנות נחשוש צמה שישמש גם כמגן ראש וגם כנחשוש. מהנסיון שלכן - שימושי?

שונאתתתתתת את חמתי שונאתתתתת שיסתיים כבר החג הזהההה

אם הרופא הפנה אותי לעשות אולטרסאונד לשלילת מומים ורשם ליס אני חייבת רק ליס ? או בית חולים אחר אני יכולה? אם כן איפה אתן ממליצות במרכז?