היי בנות, אני כל החופש לבד עם 3 ילדים קטנים. אף אחד לא שומר עליהם חוץ ממני. בעלי אפילו חצי יום לא היה איתם וגם לא מוכן להיות. אני מקריבה את העבודה שלי בשביל לגדל אותם ואז יוצא שאני לא מצליחה להתקדם ותמיד תקועה. בנוסף לזה, בעלי כל היום עצבני על המצב הכלכלי. מגיע הביתה עצבני בחלק מהימים. ומתעצבן על כל דבר וצועק עליי. לא מספיק אני מהבוקר עד הלילה עם הילדים עושה הכל לבד ולא דורשת ממנו כלום. כביסות, אוכל ניקיון ואפילו סוחבת אותם לקניות איתי ביחד. הוא מצפה לבוא הביתה והכל פיקס. אתמול בדיוק היינו בארוחת ערב שהוא נכנס והילדים הם קטנים אז עושים בלאגן בזמן האוכל מה לעשות? אחרי זה מנקים. אז הוא התעצבן וצעק עליי למה הוא צריך לבוא אחרי יום עבודה ולראות בלאגן. (הבלאגן היה רק בגלל האוכל כי את כל השאר ניקיתי במהלך היום) זה הגיוני שזאת ההערכה שלו כלפיי אחרי שאני עושה הכל לבד ולא דורשת ממנו כלום? אני רואה בתים של חברות שהמצב שונה לחלוטין מאצלי. הבית לא מתוקתק בכלל ובערב הבעל עוזר ומארגנים ביחד. אני כל הזמן בפחד שהוא יבוא ויהיה בלאגן/ ערימת כביסות/ שיהיה חסר משהו. בעבר גם היה מעיר לי שאני לא מרוויחה מספיק אבל הוא הפסיק כי הבין שהדרישה לא הגיונית. אין לי טיפת עזרה עם הילדים, כמה בדיוק הוא רוצה שאני ירוויח?! אבל פשוט נמאס לי מהדרישות שלו. רואה בנות שחיות אחרת לגמרי ממני. סתם בגללו אני כל היום בסטרס ולצערי זה משפיע גם על הילדים. איך זה אצלכן?

בנות אשמח למענה🙏🏻🙏🏻🙏🏻🙏🏻 אני ביום ה12 להזרעה ו14 יום מאוביטרל בדיקת הריון ביתית תראה תוצאה אמיתית?? הסבלנות גומרת אותייי וגם כואבות לי הפטמות זה יכול להיות שעדיין כואב מהזריקות?? כי הייתה ירידה בכאב וחזר לי שוב לכאוב יותר.

לבת שלי יש דלקת עיניים, הרופא המליץ לתת טיפות עיניים, אבל היא סוגרת חזק את העיניים זה נורא אם אטפטף גם כשהעין סגורה?

יש משהו שאני מרגישה שקשה לי לשתף את הקרובים שלי ואני אפילו מאוכזבת מעצמי שאני מרגישה ככה.. קודם כל אני מודה לקדוש ברוך הוא על ההיריון , תודה להשם על הברכה ואני באמת כל יום רוצה להודות על זה. כן רגשית קשה לי אני מרגישה שמאז ההיריון זאת אני לא. לא מה שהייתי לפני. קשה לי להתקרב לבעלי אני מרגישה ריחוק רגשי ממנו. קשה לי להשלים עם העלייה במשקל. אני לא אוהבת את איך שאני נראית במראה. אני מרגישה טלטלה רגשית מטורפת. כאילו מי שהייתי לפני ההיריון ואחרי ההיריון זה לא אותה אחת. מפחדת שהתחושה שהייתה לי לפני ההיריון עם בעלי ועם עצמי לא תחזור. הרבה נשים אומרות שכיף להן בהיריון. לי אישית זה לא כיף. אני חודש 4 וקשה לי מאוד. יש עוד נשים שמרגישות ככה ?

מה יכול לקרות אם התינוקת התייבשה? אני לא יודעת עד כמה היא יבשה היא יונקת אבל מקיאה ובוכה בלי דמעות יש לה בקושי דמעות ההקאות הפחיתו אבל עדיין יש שתן יש רק פעם וקצת בכל 4 שעות והיא בוכה בלי סוף היינו במיון ואמרו שזה וירוס ואין מה לעשות נתנו נוזלים ואקמול בווריד וזהו ואמרו לנו אם היא חיונית ופעילה אז לא צריך לחזור אבל היא עכשיו לא והיא ממש עייפה מה לעשות???? היא בת 3 חודשים ו3 שבועות

יש לי בת שקןראים לה יובל, מתלבטים איזה שם לבחור עכשיו לבת השניה? אם יש הצעות נוספות אשמח לשמוע :)