אני לא מאמינה שאני כותבת פוסט כזה בכלל, אבל אני חייבת לפרוק.. אל תשפטו בבקשה לא אותי ולא את בעלי מקווה שלא אתחרט שהעלאתי את הפוסט הזה.. אני נשואה כמעט שלוש שנים, ויש לנו ילדה משותפת ונסיכה בת שנתיים. אני בהריון בחודש מתקדם.. אנחנו דתיים (זה יעזור לכן להבין את המשך הסיפור). בכל אופן, השנה הראשונה של הנישואים הייתה מאוד קשה, גם עלי עברו דברים קצת לפני, גם אבא של בעלי נפטר, גם השנה הראשנה שמעתי באופן כללי קשה.. בשנה הזאת גם נכנסתי להריון.. החשק המיני שלי היה ירוד מכל מיני סיבות אבל בעלי בשלב הזה עוד הצליח לצלוח את זה.. לפני חודשיים, גיליתי שבעלי נוגע בעצמו, זה היה תןך כדי שינה, אחרי כמה דקות שראיתי את זה הוא התקרב אלי וניסה להזרים אותי… זרמתי. למרות השוק והדמעות בגרון. יום למחרת סיפרתי לו מה שראיתי ומשם קצת חשכו עיניי… סיפר לי שאחרי הלידה של הקטנה משהו כמו שנה ו8 חודשים שהוא נוגע בעצמו, כי אני לא מספיק איתו, כי לא היינו הרבה ביחד, כי לא נתתי לו מספיק את מה שהוא צריך (כמובן שלא אמר את זה ככה בכלל) הוא אמר שהוא עושה את זה כדי להרגיע את עצמו ואת הצורך שיש לו בייחוד שאנחנו ישנים באותה המיטה וזה לא קורה הרבה ויש הרבה ברקסים מהצד שלי… בכל אופן.. כמה חודשים אחרי שהוא התחיל עם הדבר הזה שבעיניי מזעזע ביותר התחילה המלחמה והוא התגייס, לימים התקרבנו ולימים התרחקנו וזאת הייתה שנה קשה.. בכמה חודשים הראשונים של המלחמה היה את הענייןצשל הנידה אז גם לא ידע מתי יצא, ואם יצא אחרי כלכך הרבה זמן שם האם נהיה ביחד? האם נהיה אסורים?! ואם לא נהיה אסורים היא תרצה אותי?? אז מה שקרה זה בזמן המילואים שהוא היה שם לא רק שהיה רק מרגיע את עצמו עם נגיעות אלא גם גומר (אמר שזה לא קרה כלכך הרבה אבל כן קרה). עזבו את זה שזה אסור אצלנו ושזה פגע בי אני כן הבנתי מאיפה זה נבע.. מה שמאוד מאוד פגע בי זה שעוד לפני שנה ו8 הוא לא בא ושיתף אותי ובחר דווקא בבחירה הזאת. הוא לא רק שיתף אותי במה שהוא עשה הוא גם אמר עוד כמה דברים, הוא לא סיפר כי לא ידע איך אגיב ושזה מאוד מאוד הביך אותו ושהוא ניסה לשמוע שיעורים על זה ולהתמודד עם זה בעצמו. הוא הרגיש שאני לא אוהבת אותו, לא רוצה אותו ופחד לפתוח את זה ולגלות שזה נכון. אמר לי שהוא מרגיש שאנחנו פשוט שותפים גרועים לדירה וכתב לי הודעות ארוכות שלא הצליח לשלוח ושלח רק אחרי שגיליתי את זה בעצמי.. אני לא יודעת כמה נתתי לו וכמה לא, וכמה אני זו שדחפה אותו לזה אני לא כועסת על המעשים כמו על זה שזה שנתיים של שקר! שהוא לא סיפר לי את האמת ופשוט הסתיר! אני כלכך כאןבה , בכיתי בלי סוף ומאז התגייס שוב והמחשבות צפות, וגם שהוא לידי והולכים לישון בלי שום מגע אני חוששת שאולי הוא יעשה את זה שוב. בכל אופן דיברנו ואמרתי לו שאבוא לקראתו שיבקש שירצה ובמקום שיעשה את זה בעצמו אני ארגיע ואעשה ואם זה לא יוביל כל פעם לסקס אז מבחינתי אין בעיה… אבל…. עדיין קשה לי, לא מעכלת וחושבת על זה כל הזמן… הוא אמר לי שלא רוצה להפרד, שאוהב מאוד ורוצה לתקן.. אבל כלכך קשה לי..