היום בן השנתיים ממש ממש ממש בדק אותי בגבולות.. ועם זאת לא השתגעתי עליו, או צרחתי, או יצאתי מהכלים, אבל כן הייתי קצרה איתו ז"א לא מוותרת על העונש עד שיירגע כי הוא כל שניה יצא מהעונש אחרי שאמרתי לו לא לגעת בעציץ (כבר נגע בעציץ אחר ושבר אותו לפני כחודש) אז הייתי אסרטיבית. באמצע העונש בעלי נכנס הביתה, הבאתי לו נשיקה ואמרתי לו שייתיחס להן אבל בלי קוצי מוצי כי הוא בעונש ושלא יוותר לו. מפה לשם הילד נרגע הכל טוב, יצא איתו למרפסת אמרתי לו שייכנס איתו פנימה כי קר ולא בא לי דלקת ריאות , עדיין אני קצרה בדיבור אבל בטון נורמלי. בעלי התחיל להגיד לי את קצרה שימי לב איך את מדברת אליי, לא עשיתי לך כלום ואני אומרת לו שזה פשוט כי הילד עצבן אותי כל אחה"צ ובאמת לא התעצבנתי אבל כן נהייתי קצת קצרה וזה בסדר גם להתעצבן ואם אתה מדבר עם בו אדם עצבני הוא יכול לדבר בקצרה וזה לא אישי כלפייך, שישחרר מזה. לא שיחרר, ממשיך להוסיף שימי לב אני לא עשיתי לך כלום רציתי לבוא לתת לך נשיקה וקיבלתי אותך בצעקות (לא צעקתי בכלל !!! כלום! רק טון אסרטיבי ליד הילד שלא ייצא מהמוד של העונש) כבר די נמאס לי כל מילה הכי קטנה הוא נפגע עושה לי סרטים וריבים של שבוע. סעמק כבר סעמעמעמעממעעממקקק בא לי כבר לצרוח עליו שיסתום את הפה שלו ויפסיק להיות דרמטי על כך פאקינג דבר !!!!! כל דבר דרמטי, הכל !! הילד זרק אוכל לרצםה או התלכלך מהאוכל, בואי נאכיל אותו מעכשיו במקלחת.. דברים כאלה יאללה דייי להיות מלודרמטי על כל פאקינג דבר. די !!!! די לקחת כל מילה כשאני עצבנית ולקחת אותה אישי, די !!!! אנשים מדברים גם כשהם עצבניים עם אנשים אחרים ואפשר גם להכיל את זה ולהבין את הצד השני שכרגע עצבנית !!!! די !! וגם לא הייתי עצבנית, הוא פשוט תדלק ותדלק והוסיף והוסיף וזה מה שגרם לי להיות עכשיו עצבנית. די שחרר כבר ! אז אני עכשיו קצת קצרה, אז תלמד להכיל ולא להיילב מכל דבר וכל טונציה שהיא לא קוצי מוצי. ראבק ! ואני לא מדברת ראבק וכוסעמקממעמק וכל זה לידו, בכלל לא. פשוט מרגישה צורך לפרוק ולצרוח ולא יודעת מה לעשות כבר. נמאס לי כבר. באתי לצאת לאימון וירד לי כל החשק.