פורקת, אני מרגישה שמאז שילדתי (לפני 9 חודשים ) מצבי הנפשי לא משהו . כל הזמן הילד צמוד אליי, המשפחה שלי לא עוזרת בכלל , הם גרים מתחתיי וגם כשהייתי הכי הרבה צריכה אותם אחרי ניתוח הם פעם אחת לא עזרו ולא שמרו למרות 'אמא שלי לא עובדת משרה מלאה ןפנןיה .בעלי עובד כל יום עד 'שעה מאוחרת ומשתדל לעזור גם בלסדר את הבית כשחוזר. אבל מרגישה שאין לי זמן בכלל לעצמי , אני השמנתי מאוד , אין לי מצב רוח לצאת מהבית , ולאחרונה גם אין לי כח כבר לטפל בתינוק . אני ממש ממש אוהבת אותו ואפילו אובססיבית אליו , אבל אני מותשת . אני מניקה אותו והוא מתעורר המון בלילה. לכן גם בערב אחרי שהוא נרדם יש לי רק חצי שעה ארבעים דקות עד שהוא שוב מתעורר כדי להספיק להתקלח לסדר קצת את הבית /לבשל לו אוכל ליום למחרת.. אני מודה לה' על כל הטוב שזיכה אותי בילד ובעל טובים . אבל פשוט ממש קשה לי כרגע ולא יודעת איך לפתור את זה . לקחתי חלת שנה כדי להיות עם התינוק . אבל אני כבר מרגישה שמאבדת את הסבלנות להיות בבית . ניסיתי לרשום לגן קודם ואין מקום. ומצד שני אני נורא מפחדת לשים בגן באופן כללי עם כל הסיפורי התעללויות שאני שומעת היום.. תודה למי שתקרא 🙏

שאלה לי לדתיות פה ... אני מתחזקת מבחינת דת אבל רק בשבתות ובחגים הולכת עם חצאיות בימי חול הולכת עם מכנסיים , אני רוצה להתחיל ללכת עם חצאיות גם ביום יום . יש מישהי שיכולה להמליץ על חנות טובה של חצאיות ארוכות יפות בצבעים שונים ? אני שבוע 35 אז אם יש חצאיות להריוניות עוד יותר טוב .

שלום, אני בהריון ראשון שבוע 7+5, שמתי לב שגדל לי שד אחד בלבד וכבר אפשר לראות אסמטריה בשני השדיים, וזה ממש מלחיץ אותי,האם מישהי חוותה את זה? תודה

מכירות מעון/ משפחתון לגיל 7 חודשים ?? אזור הרצליה/ פתח תקווה

שבוע 18 הלידה רחוקה מהאופק אבל מרגישה כבר חלשה וחסרת כוחות מצד שני יש לי גם תינוק בבית ברוך ה׳ . אני ממש מפחדת מהלידה מפחדת לא להצליח לסבול את הכאבים של הלידה ולקחת אפידורל אני רוצה לתת לכאבים האלה מקום ולדעת שבכל עת התינוקת שלי המתוקה תהיה לידי ואני אחבק אותה ולבן שלי תהיה אחות ולאבא שלהם יהיה עוד ילד.. ממש מפחדת מהלידה הבן זוג שלי תמיד מעודד ואומר שהכל יהיה בסדר , אני כבר 10 חודשים בערך קצת פחות אחרי הלידה של הילד והכאבי גב לא עוזבים לא יכולה להיות מול מזגן לא יכולה להתכופף לא יכולה לעשות כלום עם הגב. מצד שני אנחנו בחרא תקופה כלכלית ואין לי מושג איך נארגן את כל הציוד הדרוש וזה מכניס אותי ללחץ ולדיכאון ובכל זאת הבן זוג שלי שם ואומר לי לא לדאוג. קצת הסתבכתי עם צקים שאיתם חשבתי לקנות ולעשות הכל לתינוקת שצריכה להגיע בעזרת השם… אבל לפני משהו כמו שנה נתתי לאמא שלי צקים לאישה היחידה בעולם שאמורה לא לדפוק אותי והיא עשתה את זה הבאתי לה בשביל שיהיה לה איפה לגור לחיות לשים את הראש לקיים את הצרכים שיהיה לה מקום משלה והיא פשוט ברחה לבעלת הדירה אני לא יודעת מה לעשות זה מעשה נוראי ועד היום אני פשוט לא מסוגלת לכעוס עליה למרות שהיא באמת באמת הרסה לי את החיים. לא לכולם יש מזומן או בוחטות בכיס יש גם אנשים שחיים על תשלומים.. בקיצור תסכול תודה שהגעת עד לכאן וקראת את הפריקה שלי, תודה🙏🏻

עברתי איתכן את כל תקופת ההיריון הראשון שלי עם כל השאלות ההזויות חחח והנה הגור שלי כבר בן חמישה שבועות.. אני רואה שהוא מתאמץ ממש ונהיה אדום ובוכה, נותנת לו ביוגאיה אבל לא נראה לי שזה עוזר. ממליצות על סימיקול?