היי אהובות אקמח לשמוע ממכם איך אני מתמודדת עם המצב הזה… אז ככה אני חודשיים אחרי לידה עם תינוק מתוק מן הסתם אני בבית רוב היום כביסות ניקיון ועם התינוקי .. שבוע שעהר חמותי התאשפזה בעקבות פציעה קשה בעבודה ומאז בעלי כל יום אצלה .. כמובן שהוא תמיד שואל אותי אם זה בסדר שהוא ילך לשם כמה שעות וכו ואני הכי בעד ואפילו דחפתי אותו ללכת ולהיות איתה בכל אופן אישה מבוגרת שחייבת שיהו איתה אבל פתאום אני קולטת שאחים שלו בקושי הולכים אליה כמוהו למרות שעשו סוג של תורנות אבל בכלל לא עומדים בזה כמוהו .. ביקשתי ממנו בצורה יפה גם בשבילו שלא יעמיס על עצמו שיבקש מאחים שלו שיבואו יותר גם כי הם גרים קרוב יותר לבית החולים אך זה לא קורה ואני מרגישה עמוסה רגשית ממש כי אני צריכה אותו איתי כי גם ככה קשה אחרי לידה וכו ולמרות שאני מבינה תמצב וגם אפילן מרחמת עליו כי הוא ממש דואג לאמא שלו ולשלומה ובאמת זכיתי אבל אני מרגישה שאני זאת שקורסת לאט לאט ולא רוצה שזה יקרה מה דעתכן איך מתמודדים

היי אשמח לקבל רעיונות איך להעסיק תינוק בן 9 חודשים ששום משחק לא מעניין אותו הוא כבר עומד והולך כשנעזר בתמיכה, זוחל על 6

הגיוני שלוקח לי שעה שעה וחצי עד שהבת שלי נרדמת?? בת שנתיים ו4

בנות שהיה להן כאבי מחזור וכאבים בשדיים בתחילת ההריון כמה זמן לפני האיחור התחלתן להרגיש את זה?

בנות הילדה שלי בת 18 ימים לפי המשקל שלה אמורה לאכול 70 אני נותת לה 90 כי היא רעבה כל הזמן מכינה לה תמיד 90 פתאום כבר לא מזיז לה ה90 כל הלילה נתתי 120 וגם זה בלחץ עושה לי תנועות של רעבה (אני יודעת את כל הסימנים שלה) מה אני עושה? אני מפחדת לתת לה יותר מ120 כל שעות שעות

היי אהובות אני אחרי ניתוח מיני מעקף (קיצור*קיבה) כמעט 9 חודשים אחרי.. אשמח לדעת אם יש כאן בנות שעברו הריון אחרי ניתוח כזה? ואיך עבר עליהן לטוב ולרע🙌