לא מסוגלת יותר לא לישון בלילות, לאכול רק שאריות, להתקלח הכי חפיף שיש ללבוש בגדים מלאי כתמים כי אין זמן ללכת לקנות כלום. אני עם הילדים בבית ובימים שאמא שלי עוזרת לכמה שעות זה למליון סידורים נקיונות כביסות ואף פעם אין זמן לעצמי, מרגישה ממש שקופה בעלי רואה רק את הקושי שלו ושכח ממני בכלל. פעם היתי נראת כמו אשה והיום אני נראת כמו הומלסית שמצאו בזבל דיי פשוט דיי אין לי יותר כוחות ואין לי אפילו עם מי לדבר. לא מאכלת לאויבים שלי את מה שאני מרגישה כרגע.

שבוע 37 הריון ראשון אני מאוד לחוצה ומנסה לעבוד על זה אבל בעקרון לחיצה בטירוף מהלידה ומאיך שזה יקרה וכל ציר שיש לי אני נלחצת (צירים לא סדירים אני בשמירת הריון חודשייים וחצי בגלל צירים מוקדמים ) השאלה שלי אם אני כל הזמן לחוצה (למרות שאני ממש מנסה לחשוב חיובי ) אז הלידה לא תתפתח בשבועות האלה עד שיצטרכו לתת זירוז? כי בקורס הכנה הבנתי שיש צירים כשמופרשים הורמונים אחרים ולא של סטרס

בנות אני שבוע 7 ולא מצליחה לישון בלילה כל שעה יש לי פיפי זה הגיוני שעד שאני נרדמת סוף סוף עובר רבע שעה ומתעוררת מזה שיש לי פיפי כבר עשיתי בדיקות ושללו דלקת או משהו כזה זה פשוט סיוט האם זה ככה אצל כולם ?? מה עושים ??? איך מצליחים לישון ואני עוד רק בהתחלה?!

שבוע 23, ילדה בת שנה ו3 חודשים בבית.. היא תהיה שננ ו7 כשאחד בע״ה. הילדה ישנה איתנו במיטה(ונרדמת כמובן ליידנו) אני בלחץ ממש ממה שהולך לבוא.. ולא מצליח לי שום יעוץ שינה שעשיתי כדי שתישן במיטה של עצמה ותירדם לבד מה אתן מציעות לעשות? אי אפשר להיות עם ניו בורן והנקה ועם תינוקת בת שנה ו7 באותו חדר ושכולם ירדמו בקלות

המלצה לבית מלון בירושלים קרוב לכותל ולמחנה יהודה ?

בנות שעשו מי שפיר- אחרי כמה זמן קיבלתן תוצאה?